רוק של ערפדים

מחבר/מקור המאמר: By DANIEL Q. HANEY, AP

אם לוקחים בחשבון את העובדה שאין טיפולים טובים לשבץ מוחי, זה לא מפתיע שהחוקרים מוכנים לשקול כל דבר לצורך זה, גם רוק עטלפים. מידע חדש שפורסם בפברואר 2004 מצביע על כך שהרעיון הזה, עד כמה שהוא נשמע מגוחך, עשוי לעבוד.

הרופאים מעונינים להמס במהירות את קרישי הדם שנוצרים בעורקי המוח וגורמים לכ-80% ממקרי השבץ, שהוא הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותה, אחרי מחלות לב וסרטן. הטיפול היחיד שנמצא בשימוש רחב, הוא חלבון אנושי שעבר עיבוד הנדסי, הנקרא TPA, אך לו כמה
חסרונות, והוא ניתן ל-5% בלבד מקורבנות השבץ בארה"ב.
בשימוש לא נכון, התרופה עלולה לגרום לדימום חמור, ואחת המגבלות העיקריות שלה היא שיש להזריקה תוך 3 שעות מתחילת תסמיני האירוע. קורבנות רבים, שמקווים שהתסמינים להם יחלפו, לא מגיעים לבית החולים במהירות מספקת.

וכך בחיפוש אחרי משהו עדיף, החוקרים בדקו חומר נוגד קרישה טבעי אחר: הרוק של העטלף הערפד (Desmodus rotundus).
החוקרים מקווים שהחלבון הפעיל ברוק, שנקרא דסמוטפלז, יהיה מכוון בצורה מדויקת יותר לקרישי הדם, וניתן יהיה להזריקו גם אחרי שעות מתחילת האירוע.

בתיאוריה, דסמוטפלז עשוי לפצח קרישי דם במוח בלי להשפיע על מערכת הקרישה של שאר חלקי הגוף ועם סיכון נמוך יותר לדימומים בתוך הגולגולת. זה פועל, כמובן, עבור הערפד, שמשקלו הכולל הוא 33 גרם, וצבעו אפרפר - חום. הוא נפוץ בעיקר במרכז ודרום אמריקה וניזון בעיקר מבהמות הבית. החלבון מונע קרישה של דם החיה והדם זורם בחופשיות כך שהערפד יכול להיזון ממנו.

בראשון משני המחקרים, רופאים מאירופה, אוסטרליה ואסיה נתנו באופן אקראי גרסה מהונדסת גנטית של החלבון שברוק, או זריקות של מים ל-104 קורבנות שבץ מוחי. כולם פיתחו את השבץ 3 עד 9 שעות לפני ההזרקה.
ד"ר סטיבן ורך, מנהל הטיפול בשבץ במכון הלאומי למחלות נוירולוגיות ושבץ בארה"ב, הציג את התוצאות בכנס האמריקאי של האגודה האמריקאית לשבץ מוחי בסן דיאגו. החוקרים בדקו מספר מינונים. 60% מאלה שקבלו את המינון הגבוה ביותר התאוששו היטב
אחרי 3 חודשים, בהשוואה ל-22% אלה שקבלו זריקת מים.
"זה טיפול חדיש ומבטיח בשבץ מוחי", לדבריו.
"אלה תוצאות מאד חשובות, משום שהן מצביעות על כך שעם תרופה אחרת אנחנו יכולים להאריך את החלון הטיפולי מ-3 שעות, שזה מאד קשה כשצריך להביא את החולה לטיפול" אומר ד"ר מיכאל מוסקוביץ` מביה"ח הכללי במסצ`וסטס.

הרופאים התרשמו במיוחד מהעובדה שרק מטופל אחד שקיבל את החלבון שנמצא ברוק של הערפד סבל מדימום מוחי. "זה טוב מאד שהדימום לא מתרחש", אמר ד"ר דניאל הנליי מאוניברסיטת ג`ונס הופקינס.
"מובן שדרושים מחקרים נוספים כדי שנוכל להיות בטוחים בתוצאות".

החוקרים שלחו את החולים לבדיקת MRI ונתנו את התרופה לחולים שהיו בסיכון לאבד חלק ניכר מרקמת המוח שלהם, אבל שעוד היו במצב שניתן היה לשקם את הנזק. ד"ר ורק אמר שכמחצית מנפגעי השבץ שמגיעים אחרי 3 שעות מתחילת האירוע מתאימים להגדרה זו. "יש מטופלים שאנחנו יכולים לעזור להם אחרי 3 שעות ואולי אפילו אחרי 9 שעות", לדבריו.
"דר גבעון: אחת הפגיעות הקשות ביותר שיכולות לקרות למישהו הוא שבץ מוחי. כולנו מכירים את החולים שנשארים נכים אחרי השבץ, וחלק לא מבוטל מהם מאבדים את יכולתם לתפקד בחיי היומיום, מי פחות ומי יותר. אם אכן יוכח שהחומר הזה יעיל ולא מסכן את
החולים, זו בשורה טובה לכולנו, משום שחלק ניכר מהאוכלוסייה נמצא בסיכון יתר ללקות בשבץ מוחי, בעיקר חולי יתר לחץ דם וטרשת עורקים.

[12/02/2004 14:13:09]