הר הבית (חייב להיות) בידנו

"לא תהיו באילת ומטה דגלכם בים סוף
שם – קנה סוף.
בגדתם בהרכם העליון מכל הר בעולם
הקדוש מכל הר בעולם.
ולא תשבו במושב לאומים באין זה הר ההר
משען לגבכם בעולם.

...ישראל בלי ההר הוא – לא ישראל."

כך כתב אורי צבי גרינברג בשירו "ישראל בלי ההר". אין לנו קיום באומות בלי האפשרות, הזכות והחובה להיות חלק מלב הכיסוף של הנפש היהודית, הר הבית. הוא הוא המפעם בכל לב יהודי בעולם, הוא הנישא בתפילותינו האומרות: "והשב את העבודה לדביר ביתך".

ברעידת האדמה שפקדה את הארץ בשבוע שעבר נזדעזע גם ההר. אין בכוונתי להפליג בדימויים ובמטאפורות בעלות השלכות מדיניות-דתיות. ההר זע, כמו כל הר, ואבנים גדולות נתקו ממנו ונחתו קרוב לרחבת הכותל. או לפחות כך חשבו מלכתחילה. כעת מתגבשת ההשערה כי הזעזוע לא נגרם מסיבות סיסמולוגיות, אלא בגלל הוואקף, שחפר והרס במקום.

בשלוש השנים שנעדרנו מהר הבית, הערבים עבדו במרץ רב בו. באמצעות דחפורים וכלים כבדים אחרים הם נגסו בהר וביסודותיו. שפוכת העפר הוצאה מההר, הובלה לאתר הפסולת באל-עזריה והודקה בכדי למנוע כל סיכוי לבדיקה ארכיאולוגית. הפגיעה היא בעיקר בשרידים מימי בית שני. הר המוריה הוא אחד מהאתרים הארכיאולוגיים המסקרנים בעולם, ולמרות זאת, מעולם לא נחפר בצורה מסודרת. חפירה ארכיאולוגית בכלל וכזאת בפרט מחייבת רגישות ועדינות רבה, אך הערבים חפרו שם בדחפורים. למוסלמים יש אינטרס ברור מדוע לחפור כך: הם רוצים להעלים כל שריד יהודי מההר, ובכך לקעקע את זכותנו עליו.

בגלל מחשבות גלותיות הפושות בכל מקום בעם, אנחנו בעמק והם בהר. אנחנו בקידרון והם על הר הבית. אנחנו בשפלה המושפלת והם בגב ההר. בגבעות השולטות. בטבור העולם.

הועבדה שנעדרנו מההר כמעט שלוש שנים הולידה גם הכחשת הקשר שלנו אל מקום קדשינו. על פי דברי השיח ראאד צלאח, למשל, בעדותו בוועדת אור: "בית המקדש הראשון והשני לא נבנו מעולם בהר הבית". וגם: "ליהודים אין זכות בהר הבית". לפי הגדרתו אין הוא שולל זכויות יהודים מההר כי אין ליהודים זכויות עליו.

אין וואקום שלטוני. ברגע שנסוגנו – הוואקף מילא את החלל. תהליך רמיסת ריבונותנו בהר החל שעות מספר לאחר שחרורו וממשיך עד היום בעזרת גורמים צבאיים, משפטיים ומדיניים. הוואקף חש, ובצדק, שאין כמעט פיקוח עליו בתחום הבניה, בתחום הביטחון ובתחום ההסתה. רק גורם אחד אחראי ליצירת החלל בהר הבית והוא התנהגות ממשלות ישראל בשלושת העשורים האחרונים. אחריות העל רובצת על הריבון שלא ממש את ריבונותו.

לא ייתכן שייפלו עלינו אבנים בגלל בניית הוואקף ונאמר: "רעידת אדמה". אנו צריכים להכיל את ריבונותנו במקום במלוא התוקף ומובן המילה. יש לאסור הכנסת כלים כבדים למתחם, יש להכניס כוח ארכיאולוגי מפקח ויש לחייבם לבצע רסטורציה של כל שכיות החמדה שהושחתו על ידם. יש לנהוג כריבון, ולאפשר ליהודים לעלות להר מתי שירצו ולהתפלל בו, ע"פ ההלכה.
והיתה מלוכה יהודית לחוף ים
בית מלך, יוגבים, גיבורים באופיים;
בית מקדש ביופיו ונופים ביופיים.
(אצ"ג, "לקול כינורותינו")

אורי אריאל מכהן כח"כ מטעם סיעת האיחוד הלאומי.