פצצת זמן מחלחלת:

פצצת זמן מחלחלת:
סכנת זיהום אקוויפר ההר משפכים

דו"ח ידידי כדור הארץ המזה"ת

זכריה תגר
תמר קינן
גדעון ברומברג


תקציר מנהלים
תרגום מאנגלית

תל אביב, ינואר 2004


ידידי כדור הארץ המזה"ת מודה לקרן ריצ'רד ורודה גולדמן על התמיכה בכתיבת דו"ח זה.
פצצת זמן מחלחלת: סכנת זיהום אקוויפר ההר משפכים
דו"ח ידידי כדור הארץ המזה"ת


רקע
אקוויפר ההר הנו מקור המים החשוב ביותר עבור ישראלים ופלשתינאים כאחד. הוא מספק בממוצע כ600 מיליון מטרים מעוקבים של מים איכותיים בשנה – יותר מכל מקור מים אחר בין הירדן לים. מרבית המים מנוצלים על ידי ישראל, וחלקם על ידי הפלשתינאים בגדה המערבית.

אזור ההזנה של אקוויפר ההר, בו מחלחלים מי הגשמים לקרקע, נמצא ברובו המכריע ביהודה ושומרון ובהרי ירושלים. מתחת לקרקע המים זורמים לכיוונים שונים ויוצרים שלושה אגנים נפרדים: האגן המערבי (ירקון תנינים), האגן הצפון-מזרחי (שכם-גלבוע) והאגנים המזרחיים (ראה איור). כמות המים הגדולה ביותר (כ360 ממק/ש) נמצאת באגן ירקון-תנינים. מים אלו זורמים מערבה מתחת לקרקע ועוברים את הקו הירוק. מרביתם מגיעים לישראל אם כנחלים טבעיים (נחל תנינים ומקורות הירקון) ואם דרך קידוחי מים באזור עמק חפר, כפר סבא, ראש העין, לוד ועוד.

אזור ההזנה של האקוויפר מאפשר חדירה קלה ומהירה של מים עיליים (גשם ונחלים) אל מתחת לפני הקרקע. כך נאגרים גשמי החורף במאגר תת קרקעי זה, והם מנוצלים במשך כל השנה. בגלל תכונותיו הגיאולוגיות, אזור זה מאפשר גם חדירה קלה של זיהום למקורות מי התהום.

באזור ההזנה של האקוויפר מתגוררים בערך 3 מיליון איש. השפכים של מעל לשני מיליון איש אינם מטופלים. הם מוזרמים לנחלים וואדיות, ומחלחלים למי התהום של אקוויפר ההר.

מקורותיהם העיקריים של שפכים אלה הם ערים וכפרים פלסטיניים והתנחלויות ישראליות ביו"ש. מזה מספר שנים פועל בנחל סורק מכון לטיפול בשפכי מערב ירושלים, כך שמקורות זיהום האקוויפר בתוך הקו הירוק מטופלים ברובם. עם זאת, שפכים ממקורות ישראלים ופלסטינים כאחד מעבר לקו הירוק ממשיכים לאיים על מקורות המים המשותפים של שני העמים.

תשתיות הביוב של מרבית היישובים ביו"ש לוקות בחסר או שאינן קיימות. בכפרים הפלסטיניים, שפכים מוזרמים לבורות ספיגה ומחלחלים למי תהום. כתוצאה, הזדהמו מעיינות רבים שבשימוש התושבים. בשנות ה70 בנתה ישראל ארבעה מכונים לטיפול בשפכים (מט"ש) בערים פלסטיניות ביו"ש: חברון, טול כרם, ג'נין ורמאללה. אף אחד מהם לא פועל כיום, וגם אם היו פועלים, מתקנים אלו קטנים מכדי לטפל בשפכי האוכלוסייה כיום ברמות הנדרשות לפי סטנדרטים ישראליים ומערביים.

בחלק מההתנחלויות ביו"ש קיימים מתקני טיפול אך רבים מהם אינם עובדים או בעלי ספיקה נמוכה מלטפל בכל השפכים. באריאל למשל קיים מט"ש שתוכנן לטפל בשפכי 800 משפחות (כיום מונה העיר 17,000 תושבים ועוד אלפי סטודנטים), אך המתקן אינו פועל כלל ושפכי אריאל מחלחלים למי התהום באין מפריע. טיפול נאות, העומד בסטנדרטים ישראלים, בשפכי ההתנחלויות קיים ב6 אחוזים בלבד מהשפכים ביו"ש שלגביהם קיימים נתוני ניטור. מכיוון שצריכת המים של המגזר היהודי גבוהה בהרבה מזו של הפלסטינים, כמות השפכים של ההתנחלויות ביו"ש היא משמעותית גם אם מספרם קטן ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית.

רגישות הידרולוגית
אזור ההזנה של אקוויפר ההר, המשתרע כאמור על רוב שטחי יו"ש והרי ירושלים, מאפשר חלחול מים עיליים אל מי התהום. יחד עם מי הגשמים, גם שפכים המוזרמים בואדיות ונחלים מחלחלים לאקוויפר. רבים מנחלי הביוב הזורמים מערבה אינם מגיעים לים, לפעמים אף לא לקו הירוק: הם נעלמים לתוך האדמה. נחל שכם לדוגמה זורם מערבה מהעיר, ובו מרבית משפכי תושביה שלא עברו כל טיפול. נפח הנחל קטן בהדרגה, עם חלחול מימיו לקרקע. במרחק מטרים ספורים מהנחל המזוהם קיים קידוח (דיר שריף) המספק מי תהום לשכם. אין לטעות: אותם מי תהום זורמים גם מערבה, ומופקים בקידוחי מקורות מעבר לקו הירוק. שאריות הביוב מנחל שכם מגיעות לטול כרם, ויחד עם שפכיה חוצות את הקו הירוק באזור עמק חפר ומזהמות את נחל אלכסנדר. שפכים אלה נקלטים על ידי מדינת ישראל במתקן חירום ליד יד חנה ומקבלים טיפול בלתי מספק לפני הזרמתם לנחל אלכסנדר אך לאחר החלחול אל מי התהום.


מרבית שטחי יו"ש הם אזורי זיהום פוטנציאלים למי התהום של ישראל והרשות הפלסטינית. שפכים מחלחלים למי התהום של אקוויפר ההר מזה שנים, וכתמי זיהום משפכים כבר זוהו במספר קידוחי מים. זיהום זה עתיד להתגבר ולסכן את משאב המים החשוב לישראל ולפלסטינים כאחד. כל הנוגעים בדבר מביעים דאגה רבה מול סכנת הזיהום הממשמש ובא, כולל נציבות המים, רשות המים הפלסטינית, המנהל האזרחי ביו"ש, מקורות, המשרד לאיכות הסביבה ואנשי אקדמיה. שפכים שהחלו דרכם אל מי תהום יגיעו לשם בסופו של דבר, אך טיפול נכון בנושא יכול למנוע את המשך הזיהום.


טיפול בשפכים: תכנון וביצוע

א. טיפול בשפכי התנחלויות

לידי מחברי הדו"ח נמסרו נתונים חלקיים בלבד בנוגע לטיפול בשפכי התנחלויות יו"ש. התנחלויות אלו מייצרות כ15 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים בשנה. למרות קיומם של נתונים מדויקים בנושא, סירבה נציבות המים לספק דו"חות מפורטים והסתפקה בטענה כי 70% משפכי התנחלויות יו"ש מטופלים באופן סביר, בעוד שהיתר אינם מטופלים באופן סביר או שאינם מטופלים כלל. נציבות המים נמנעה מלפרט את הקריטריונים ל'טיפול סביר'.

הנתונים הקיימים בידי מחברי הדו"ח מציגים תמונה שונה למדי. נכון ל1999, הראו תוצאות ניטור של 6% בלבד מהשפכים על עמידה בתקני הטיפול הישראלים (דו"ח שנתי של איגוד ערים שומרון לאיכות הסביבה). כ48% טופלו ברמה נמוכה מהתקנים או שלא טופלו כלל, ועבור 17% לא קיימים נתוני ניטור ומצבם של 7% אינו ברור. מספר פרוייקטים לטיפול בשפכי התנחלויות ביו"ש מבוצעים בשנים האחרונות, ולכשיושלמו הם יטפלו ב22 האחוזים הנותרים של שפכי ההתנחלויות. פרוייקטים אלה כוללים