הנסיגה מרצועת עזה ופינוי ההתנחלויות יתבצעו רק אחרי הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר הקרוב. כך אמר היום גורם מדיני בכיר. בגלי צה"ל דווח כי הגורם ציין כי תוכנית ההתנתקות עלולה להערים קשיים פוליטיים לנשיא, ג'ורג' בוש, בגלל ביקורת שהוא עלול לספוג מהדמוקרטים ואפילו מהקהילה היהודית ולכן ישראל תדחה את יישום המהלך לאחר הבחירות.
בלשכת ראש הממשלה אמרו שאכן קיים סיכוי סביר שפינוי היישובים יתבצע רק בעוד כשנה. בלשכה אומרים עוד כי סיום גיבוש התוכנית יהיה רק בעוד כ-3 חודשים, אחר כך יבוצע משאל עם ולכן אישורה הסופי של התוכנית בממשלה ובכנסת ממילא יתרחש מעט לפני הבחירות בארצות הברית.
אלוף בן מ"הארץ" מוסיף:
שלושת השליחים של הממשל האמריקאי,סטיב הדלי ואליוט אברמס מהבית הלבן וויליאם ברנס ממשרד החוץ, הגיעו היום לישראל והם נועדים כעת עם מנהל לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס. מחר ייפגשו השלושה עם ראש הממשלה, אריאל שרון, כדי לשמוע ממנו פרטים על "תוכנית ההתנתקות" מהפלסטינים. כמו כן, הם ייפגשו מחר גם עם ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל יוסי קופרווסר, ונבדקת גם האפשרות שיפגשו עם בכירים ברשות הפלסטינית.
ביקור השליחים, נועד לגיבוש הבנה בין ארה"ב לישראל על מתכונת התוכנית ולוח הזמנים לביצועה.
לדברי מקורות מדיניים בירושלים, שרון לא יציג לאמריקאים את החלופות השונות של פינוי ההתנחלויות ועיצוב "הקו הביטחוני" בשטחים. השיחות עמם יתמקדו בהצגת היעדים והעקרונות, ובהשלכות האפשריות של התוכנית על המתרחש בצד הפלסטיני.
לקראת בוא השליחים מארה"ב כינס אתמול שרון התייעצות עם שר הביטחון, שאול מופז, היועץ לביטחון לאומי, גיורא איילנד, ובכירי צה"ל, השב"כ ומשרד הביטחון, וביקש לשמוע את עמדותיהם. הדיון נמשך שלוש שעות וחצי, והסתיים ללא החלטות.
שר הביטחון, שנועד קודם לכן עם איילנד, הציע להתמקד בשלב הראשון בפינוי התנחלויות מרצועת עזה, ולדחות את הפינוי בגדה המערבית. מופז תומך בהחזקת "ציר פילדלפי" בגבול עם מצרים ברפיח ובהשארת כוחות בנקודות מפתח בגוש קטיף, גם לאחר פינוי המתנחלים מהאזור.
שרון, לדברי מקורות מדיניים בירושלים, שוקל מהלך משולב, שיכלול פינוי רחב ברצועת עזה ופינוי מצומצם של התנחלויות בגדה. שרון גם נוטה להשאיר את ההתנחלויות בצפון הרצועה (ניסנית, דוגית ואלי סיני) ולא לפנותן עם היישובים האחרים. הסיבה לכך היא חששו מנסיגה לקווי 1967, שתהיה תקדים לגזרות אחרות, והעובדה ש"הגוש הצפוני" מחובר לשטח ישראל.
איילנד בחן 4 חלופות לפינוי ברצועה
איילנד, המרכז את גיבוש התוכנית, בחן ארבע חלופות לפינוי ברצועה: נסיגה מלאה לקו הירוק, שמירת השליטה בציר "פילדלפי" ברפיח כדי למנוע הברחות נשק וכניסת גורמי טרור חיצוניים לשטח, שמירת הציר ברפיח וההתנחלויות בצפון הרצועה והשארת כוחות בגוש קטיף. השיקול העיקרי נגד הישארות חלקית ברצועה הוא החשש מהשארת מוקדי חיכוך כדוגמת "חוות שבעא" בגבול הצפון.
היום יקיים שרון התייעצות נוספת עם מנהל לשכתו, דב וייסגלס, ועם איילנד, בעקבות ההערות וההצעות שהשמיעו גורמי הביטחון. בסיכומה תגובש העמדה שתוצג לשליחים האמריקאים.
ממסרים שהגיעו לירושלים בימים האחרונים מהבית הלבן וממחלקת המדינה בוושינגטון עולה כי הממשל חותר כנראה ל"מהלכים חד-צדדיים מתואמים", שבמסגרתם צעדי ההתנתקות ייעשו בתיאום עם הרשות, כדי לוודא שלא יהיה "כאוס" באזורים שמהם תיסוג ישראל, ולחזק הזיקה בין פינוי ההתנחלויות ו"מפת הדרכים". ישראל תוכל לקבל החלטותיה באופן חד-צדדי - אך בארה"ב מצפים שהביצוע ייעשה בתיאום מוקדם עם הרשות, כדי שזו תוכל להיערך לקבלת האחריות על השטחים שיפונו. בממשל מבקשים למנוע את השתלטות חמאס על הרצועה בעקבות הפינוי.
שרון נועד אתמול גם עם שר האוצר, בנימין נתניהו, לשיחה על תוכנית ההתנתקות. נתניהו רמז שיתמוך בתוכנית, אם תהיה בה גם "תמורה לישראל". נתניהו אמר שהוא תומך בהסכמים המבוססים על הדדיות, בהתאם למדיניות שקבע בהיותו ראש הממשלה, ואילו בצעדים חד-צדדיים "ברור מה ישראל נותנת, אך לא ברור מה היא מקבלת".
נתניהו העלה שורת רעיונות לתמורה מדינית וביטחונית שתוכל ישראל לקבל. הוא התרשם ששרון מוכן לפעול בכיוון הזה, ואחרי הפגישה הודיע שיקבע את עמדתו אחרי שתוצג התוכנית בשלמותה, לרבות התרומה שתקבל ישראל. שרון ונתניהו סיכמו להיפגש שוב בשבוע הבא.