אילן מוסנאים
קבוצת דיסקונט סיימה את הרבעון הרביעי של 2000 עם הפסד ענק של 195 מיליון שקל שגרר את הבנק לשנה הגרועה ביותר בתולדותיו. ההפסד עליו מדווח היום הבנק מעמיד באור קודר את אזהרת הרווח שפירסם לפני כשבועיים, אז דיברו ראשיו על כך ש"הבנק יסיים את השנה בהפסד".
ההפסד הענק ברבעון הרביעי העביר את הקבוצה להפסד שנתי של 105 מיליון שקל, לעומת רווח נקי 324 מיליון שקל שהשיגה ב-1999. בנק דיסקונט עצמו, האחזקה המרכזית של הקבוצה, סיים את השנה החולפת עם הפסד ענק של 443 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 26 מיליון שקל ב-1999.
ההפסדים הגדולים של הבנק גרמו לכך שהקבוצה סיים את שנת 2000 עם תשואה שלילית על ההון בשיעור של 2%, לעומת תשואה חיובית על ההון של 6.4% ב-1999.
המצב הבטחוני פגע ברווחים
הבנק הפריש בשנת החולפת 698 מיליון שקל לחובות מסופקים, לעומת 558 מיליון שקל ב-1999. ברבעון הרביעי של השנה חל גידול של כ-40% בהפרשה לחובות מסופקים ל-257 מיליון שקל. מן הדו"ח שפירסם הבנק עולה כי רוב הגידול בהפרשות נבע בעיקרו מהפרשות בגין הלוואות שהבנק העניק לחברות מתחומי הנדל"ן והמלונאות, שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהמיתון והמצב הבטחוני במשק.
בסך הכל הפריש הבנק כ-390 מיליון שקל, כ-60% מההפרשה הכללית, לענפי הנדל"ן והמלונאות, ושיעור ההפרשה הגבוה בענפים אלו (3.3%) הביא לכך שההפרשה לחובות מסופקים של הבנק הגיעה לשיעור של כ-1.35% מתיק האשראי שלו. נקודה מעניינת נוספת היא כי הבנק הפריש סכום ענק של כ-200 מיליון שקל בגין 6 לקוחות בודדים.
הוצאות על משכורות כולל הוצאות נלוות הסתכמו ב-2.295 מיליארד שקל, מתוך זה 154 מיליון שקל בגין עידוד פרישה מוקדמת. בבנק מציינים כי מתחילת 2000 ועד מארס 2001 פרשו 350 עובדים, מתוכם 260 בפרישה מוקדמת. מתוך פורשים אלו, כ-45 איש פרשו ברבעון הראשון של 2001 וההפרשה בגינם לא נלקחה בחשבון ברבעון הרביעי.
סעיף נוסף שפגע בשורה התחתונה של הבנק היה דווקא מסים נדחים בסך 160 מיליון שקל, בגין הפסדים שוטפים לצרכי מס שנצברו בשנת 2000, ובנוסף מחיקה של כ-20 מיליון שקל ממסים נדחים שנרשמו בעבר.
נקודת תורפה אחרונה בפעילות הבנק היא הלוואות בשווי של כ-1.8 מיליארד שקל, שלהערכת הבנק, הבטחונות בגינן אינן מספיקות על מנת להבטיח את תשלום הריבית בעתיד, ולכן הבנק העביר אותן לסעיף "אשראי שאינו מניב הכנסה". להערכת הבנק, הפסדי הריבית בגין סעיף זה בשנת 2000 הסתכמו בכ-200 מיליון שקל.
נקודות אור
נקודות האור היחידות בבנק דיסקונט הן רווחי החברות הבנות, ובראשן בנק דיסקונט ניו יורק, שסיים את השנה החולפת עם רווח נקי של 51.2 מיליון דולר, המהווה תשואה של 12.7% על ההון העצמי. בנוסף נהנה דיסקונט מרווח של 59 מיליון שקל שרשם בנק דיסקונט למשכנתאות, ומההחזקה של 26% ממניות הבנק הבינלאומי שסיים את השנה החולפת עם רווח של 314 מיליון שקל.
החזקה יציבה נוספת של הבנק הוא בנק מרכנתיל דיסקונט ששמר ב-2000 על יציבות עם רווח של 46 מיליון שקל, ואף חילק דיווידנד בשיעור של 12 מיליון שקל, שהצטרף לדיווידנד בסך של 30 מיליון שקל שהבנק קיבל מדיסקונט ניו יורק.
נקודת אור נוספת, לדברי ראשי הבנק, היא הצלחת תוכנית הפרישה של הבנק, שברבעונים הבאים תבוא לידי ביטוי בירידה בסעיף הוצאות השכר של הבנק, הן בשל ירידת מספר העובדים והן בשל העובדה שעלות העובדים שגויסו תהיה נמוכה באופן משמעותי מעלות הפורשים.
דוד גרנות, שכיהן בשנת 2000 כמנכ"ל בנק דיסקונט, השתכר בשנה החולפת 2.77 מיליון שקל, כך עולה מהדו"חות הכספיים שמפרסם הבנק היום. גרנות עזב בשלהי 2000 ומונה לתפקיד מנכ"ל הבנק הבינלאומי, במקום שלמה פיוטרקובסקי.
יו"ר דיסקונט, אריה מינטקביץ', לקח בשנת 2000 שכר בעלות שנתית של 1.75 מיליון שקל. אילן שגב, המשנה למנכ"ל הבנק, שאחראי גם על אגף משאבי אנוש בבנק, השתכר כ-2 מיליון שקל.