בכיינים, נמאסתם

מאמריהם האחרונים של עאוני בנא בנושא הקיפוח שיוצר המבחן הפסיכומטרי ושל איריס מזרחי בעניין הלחם, שפורסמו לאחרונה במדור זה, הם הסימפטום המסוכן ביותר לחברה שסועה הנמצאת על סף קריסה טוטאלית: ההיתלות בקיפוח העדתי. איריס מזרחי ובנא מצאו את האשמים בכל תחלואי החברה הישראלית – הם באים מאירופה וקוראים להם אשכנזים.

בנא טוען שהמבחן הפסיכומטרי מקפח את בני עדות המזרח והערבים כיוון ש"תוכנן עבור מועמדים בעלי רקע תרבותי מערבי". בכך הוא כמובן מתעלם ממאות אלפי יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר שעלו בשנים האחרונות וכבשו את ספסלי האוניברסיטה, למרות שגם הם לא הגיעו ממערב אירופה. איריס מזרחי טוענת שהארגונים האשכנזיים שהחליפו את תמ"י, אריה דרעי והפנתרים השחורים מדכאים את המזרחיים.

חבר ילדות טוב שלי הוא מתכנת בחברת היי טק גדולה. הוא קיבל 772 בפסיכומטרי, סיים כמצטיין דיקן ונושא בתואר שני במחשבים. ואה, כן, הוא עיראקי. זאת אומרת לא בדיוק עיראקי, הוא דור שלישי בארץ, אבל הוא "עיראקי". אחד אחר, גם הוא ממוצא עיראקי, מחזיק במשרה בכירה בחברה גדולה בחיפה. לעומת זאת יש לי שני חברים אחרים, אשכנזים, שנסעו לדפוק את הראש במזרח כי נמאס להם להיות מובטלים וגם אנוכי, רוזנטל, בחרתי לברוח בגלל היאוש מאי ההצלחה הכלכלית והאקדמית (ועוד מעט על המטוס חזרה כדי לבכות כמו כולם).

מזרחי ובנא הם כנראה לא היחידים שהשד העדתי מקרקר אצלם עמוק בבטן. את בנא, בהיותו שייך למגזר שאכן סובל מקיפוח מתמיד, עוד ניתן להבין, אם כי קשה להשתחרר מהרושם שהכניס את המזרחיים לתמונה רק כדי שישמשו עזר כנגדו בטענת האפלייה לבני המיעוטים. אצל מזרחי זה עמוק יותר, מדובר פשוט בשנאה יוקדת לכל מי שאינו מזרחי. מבחינתה גם כשהארגונים ה"אשכנזיים" מתכוונים לעזור (למשל במאבק של ויקי כנפו) הם בעצם הורסים כל חלקה טובה.

הוויכוח העדתי לא החל כמובן אתמול, אבל טענותיהם של מזרחי, בנא ואחרים המשתתפים בו, הגם שחלקן צודקות, נשמעות כאילו נאמרו שלשום. החברה הישראלית כיום אינה מה שהיתה לפני ארבעים, שלושים ואפילו עשר שנים. זו חברה שסועה הנתונה במצב כלכלי איום ובעיצומו של גל טרור, החלטות מדיניות הרות גורל ואחוז אבטלה מחריד. מרכז הכובד של הבעיות הישראליות כיום אינו צבע העור או המוצא, אלא העמדה הפוליטית והלחם, אותו הלחם שעליו מדברת לא רק איריס מזרחי אלא גם יואל מרקוס. מזרחי ובנא כותבים כאילו אנחנו עדיין בימי מהומות ואדי סאליב, אבל מה לעשות שהמציאות מראה שמפא"י כבר מזמן לא בשלטון, שהטראבל מייקר העיקרי בהסתדרות, אותו ארגון בדיוק ש"מחזיק את כולם בביצים", אם להשתמש במילותיה של מזרחי, אינו יוצא פולין ושיש לנו נשיא, שר ביטחון ושר חוץ מזרחיים. שר האוצר, נתמך על ידי אשכנזים ומזרחיים גם יחד, שרואים בו את היחיד שיכול להציל את המשק.

שחקן כדורסל מפורסם מהאנ.בי.איי אמר פעם ש"שחקני הכדורסל השחורים הם העבדים של המאה ה-21". כשנאמר לו כי שקצת קשה לטעון שאתה עבד עם משכורת של מיליוני דולרים בשנה השיב כי "עבד הוא עניין של הרגשה". עם רגשות קשה כידוע להתווכח, וקשה עוד יותר להשתחרר מהם. מאמריהם של בנא ומזרחי מוכיחים שגם עם עובדות קשה להם. במקומן הם נאחזים בציפורניים במוצא, צבע העור ותירוצים גנטיים שעבר זמנם.