מאת ורד כהן-ברזילי
אביגדור קהלני, שזוכה היום בבית המשפט השלום בתל אביב מאשמת מסירת מידע חסוי לעופר נמרודי והדחת עדים, תוקף היום במסיבת עיתונאים את המשטרה על שחקרה אותו, את הפרקליטות על שהגישה נגדו כתב אישום ואת התקשורת, שנסחפה, לדבריו, אחרי שני הגורמים הראשונים ופירסמה בהרחבה יתרה את החשדות נגדו.
"עברתי הרבה מאוד מלחמות, אבל הקרב הזה היה אחד הקרבות הקשים שעברתי בחיי. שם לחמתי מול אויב שהיה ברור לי מיהו. פה לא ידעתי מי האויב ואיפה המטרה. עשו לי רצח אופי, כל מה שבניתי התנפץ אל מול עיני. הייחסו אליי כמו למחבל, לפצצה מתקתקת", אמר קהלני.
בית המשפט קיבל את בקשתו של קהלני, שהוגשה בתום עדות עדי התביעה במשפט, שלא להשיב על האישומים נגדו, בשל חוסר ראיות מספיקות. בעקבות קבלת הבקשה,זוכה קהלני.
קהלני הואשם כי ניצל לרעה את מעמדו כשר לביטחון פנים, כאשר פנה לראש המטה שלו, יוסי לוי וביקש ממנו פרטים על חקירת נמרודי. בפסיקתו קבע השופט, עודד אליגון: "קהלני שב עתה לחייו ממסע ארוך ומתיש, הקרב על כבודו". בנימוקי הזיכוי מתח השופט ביקורת על התביעה: "הגשת כתב האישום הייתה מעין הפרחה של בלון ענק לחלל האוויר, ויצרה אצל הצופים ציפיות גדולות לרגע שבו תתגלה תכולתו של הבלון לעיני הציבור. כאשר הגיע המשפט לשלב סיום של הבאת ראיות התביעה, הוברר כי כפי שהדבר קורה לעיתים עם בלוני ענק המופרחים לשחקים, שכל מה שיש באותו בלון, זה מעט אוויר חם ותו לא. אוויר זה שמילא את הבלון והגביהו אל על לשמחת הצופים ולהשתאותם, השתחרר בסופו של דבר ויצא בנפיחה יגעה, שלא זו בלבד שלא נשמעה כלל לאזנייהם הכרויות של הצופים, אלא שלא הניבה אפילו מעט ריח רע לרפואה".
אחרי הזיכוי פרץ קהלני בבכי. במסיבת עיתונאים הוא טען כי לא ידע דבר על החקירה נגד נמרודי, ולא מסר לו כל מידע.
קהלני תקף את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי שכיהן בעת החקירה כראש היחידה לחקירות בינלאומיות. לדברי קהלני, מזרחי פתח בחקירה כנגד בכירים רבים במשטרה, שלבסוף התבררה כלא מוצדקת, לדבריו. "יצחקי יצא זכאי ואיבד את המפכ"לות, ניצב רז יצא זכאי, תת ניצב שרביט יצא זכאי, גונדר יוסי פולק, סגן השב"ס הודח מתפקידו ויצא זכאי", אמר קהלני. הוא האשים את ניצב מזרחי ברדיפה אישית. "יש פה עניין של מוטיבציה של אנשים שסימנו אותי כמטרה ואחר כך עשו עיגול מסביב. זוהי מוטיבציה לעלות בדרגה".
קהלני תקף גם הפרקליטות. "כשהגישו את התיק נגדי פניתי אל היועץ המשפטי לממשלה ושאלתי למה הוא לא פותח את התיק שלי. ביקשתי שיראה את התיק חמש דקות. ציפיתי שמישהו יוציא את הצדק לפני שאני אעבור את הוויה דולורוזה הזו".
קהלני הזכיר בדבריו את הציטוט לקו הטלפון שבביתו והחיטוט בחשבונות הבנק שלו. "למחבל לא מאזינים חודשיים וחצי. אני פצצה מתקתקת? האזינו לכל החברים שלי, לילדה שלי מדברת עם החבר שלה. הגיעה הזמן לעצור את המחדל הזה עם ההאזנות". קהלני אמר כי אם החקירה קרתה לו - היא יכולה לקרות לכל אדם.
ראשית הפרשה - ביוני 99'
ראשיתה של הפרשה, ביוני 1999 - פתיחת החקירה נגד עופר נמרודי, אז יו"ר מועצת המנהלים של העיתון מעריב. החקירה נפתחה בעקבות פנייתו של עד המדינה, רפי פרידן, למשטרה ולפרקליטות בטענה כי בידיור עדויות חדשות נגד נמרודי. החקירה התנהלה תחת מעטה סודיות, אך למרות זאת הגיע מידע מעורפל בנושא לנמרודי עצמו, שהחל לנסות לברר במה מדובר באמצעות אנשים שונים. נמרודי ועורך דינו פנו, בין היתר, גם אל קהלני וביקשו לדעת אם אכן נפתחה חקירה ואם נחתם הסכם עד מדינה עם פרידן.
על פי כתב האישום, נהג קהלני, אחרי כל פניה כזו, לגשת אל לוי ולבקש ממנו שיברר עבורו את הדברים בלשכת המפכ"ל. על פי כתב האישום, מי שסיפק לקהלני את המידע היה תת ניצב (אז ניצב משנה) אילן פרנקו, ששימש כעוזר המפכ"ל.
בספטמבר 1999, לאחר שסיים קהלני את תפקידו כשר לביטחון פנים, פנה אליו נמרודי והציע לו לשמש כדירקטור באחת מחברות שבבעלות "הכשרת היישוב". קהלני הסכים לשמש כדירקטור, אולם לאחר פרסום דבר החקירה נגד נמרודי, חזר בו מכוונתו.