בית משפט השלום בתל אביב, זיכה הבוקר מכל אשמה את השר לשעבר, אביגדור קהלני, באשמת הדחה לחקירה ומסירת מידע לעופר נמרודי, במסגרת חקירה שהתקיימה נגדו.
בית המשפט קיבל את בקשתו של קהלני, שהוגשה בתום עדות עדי התביעה במשפט, שלא להשיב על האישומים נגדו, בשל חוסר ראיות מספיקות. בעקבות קבלת הבקשה,זוכה קהלני.
קהלני הואשם כי ניצל לרעה את מעמדו כשר לביטחון פנים, כאשר פנה לראש המטה שלו, יוסי לוי וביקש ממנו פרטים על חקירת נמרודי. בפסיקתו קבע השופט: "קהלני שב עתה לחייו ממסע ארוך ומתיש, הקרב על כבודו". פרקליטו של קהלני, עו"ד דב וייסגלס ציין הבוקר לאחר הזיכוי כי ראיות התביעה היו דלות ולא משכנעות.
בפתיחת משפטו בדצמבר 2000, אמר קהלני כי זהו יום עצוב לו ולמדינה. "זאת עלילה ואני יוצא היום למלחמה כדי להפריך אותה. אני לא העברתי מידע. אני יודע הרבה סודות מדינה ולא העברתי אותם. עובדתית, לא היתה חקירה של נמרודי בזמן שהייתי שר".
ראשיתה של הפרשה, ביוני 1999 - פתיחת החקירה נגד עופר נמרודי, אז יו"ר מועצת המנהלים של העיתון מעריב. החקירה נפתחה בעקבות פנייתו של עד המדינה, רפי פרידן, למשטרה ולפרקליטות בטענה כי בידיור עדויות חדשות נגד נמרודי. החקירה התנהלה תחת מעטה סודיות, אך למרות זאת הגיע מידע מעורפל בנושא לנמרודי עצמו, שהחל לנסות לברר במה מדובר באמצעות אנשים שונים. נמרודי ועורך דינו פנו, בין היתר, גם אל קהלני וביקשו לדעת אם אכן נפתחה חקירה ואם נחתם הסכם עד מדינה עם פרידן.
על פי כתב האישום, נהג קהלני, אחרי כל פניה כזו, לגשת אל לוי ולבקש ממנו שיברר עבורו את הדברים בלשכת המפכ"ל. על פי כתב האישום, מי שסיפק לקהלני את המידע היה תת ניצב (אז ניצב משנה) אילן פרנקו, ששימש כעוזר המפכ"ל.
בספטמבר 1999, לאחר שסיים קהלני את תפקידו כשר לביטחון פנים, פנה אליו נמרודי והציע לו לשמש כדירקטור באחת מחברות שבבעלות "הכשרת היישוב". קהלני הסכים לשמש כדירקטור, אולם לאחר פרסום דבר החקירה נגד נמרודי, חזר בו מכוונתו.
בית המשפט זיכה את קהלני ממסירת מידע לנמרודי
29.3.2001 / 9:33