גורמים בקואליציה ובאופוזיציה הביעו אתמול התנגדות לקיום משאל עם על תוכנית ראש הממשלה, אריאל שרון, לפנות את מרבית ההתנחלויות ברצועת עזה וכמה התנחלויות בגדה המערבית. שרון שוקל לערוך משאל-עם על "תוכנית ההתנתקות" שלו ואמר אתמול כי מדובר "ברעיון טוב".
שר המשפטים, יוסף לפיד, אמר אתמול כי הוא מתנגד לעריכת משאל עם, וזאת משום שהוא "איננו חלק מהמבנה הדמוקרטי הישראלי ויכול ליצור בעיות קשות בניהולה התקין של המדינה". בישיבה של מועצת שינוי, אמר לפיד: "אנו יודעים היכן מתחיל רעיון משאל העם, אך איננו יודעים היכן הוא יסתיים. האם יתקיים משאל עם על פינוי של 7 יישובים בעזה או 17, או רק על פינוי של כל היישובים בעזה? ומה יקרה אם החלטת משאל העם לא תהיה כמו החלטת הכנסת?". השר לפיד הוסיף ואמר כי "הדמוקרטיה הישראלית הוכיחה עצמה במשך 56 שנים ללא משאל עם, והממשלה לא זקוקה למכשיר זה כדי לפתור מצוקות מדיניות".
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, הביע אמש גם הוא התנגדות לקיום משאל עם ואמר: "בישראל משאל עם האמיתי הן הבחירות המתקיימות בכל ארבע שנים". לדבריו, אם רוצים לקיים משאל עם אחר, הוא חייב לחול על תוכנית שלמה ולא על תוכנית חלקית. ריבלין סבור כי משאל עם חלקי הוא "ניסיון של פוליטיקאים להתחמק מלמלא את תפקידם ולהכריע".
יו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, הביע אף הוא התנגדות נמרצת לקיום משאל עם. ח"כ ישי אמר כי "משאל עם במקום מנהיגות זו זילות הדמוקרטיה. שרון הפריח בלון ניסוי במסגרת הזגזוג שלו כפי שהציע נסיגה מעזה". לדעתו, הרעיון של משאל עם הוא עדות נוספת "לבטלנות מנהיגותית".
לעומת זאת, נשיא המדינה, משה קצב, אמר אתמול כי הוא תומך בקיומו של משאל עם לאישור התוכנית לפינוי ההתנחלויות מרצועת עזה. לדבריו, "אם יתברר שהמנהיגות הפוליטית לא יכולה לקבל את ההכרעות בצורה דמוקרטית יותר, זה עלול להגביר את השסע ואת הקרעים בעם. משאל עם הוא אמצעי טוב, מתוך כונה שהוא ייתן ביטוי אמיתי ממשי לרצון העם. איש לא יוכל לערער על הקביעה של העם וזה יכול גם למנוע את העמקת הקרע".
שרון שוקל "משאל עם מוסרי"
המשאל נועד לעקוף את ההתנגדות לתוכנית בליכוד. בלשכת שרון מעריכים שהתוכנית תזכה לתמיכה של 70%-80% בציבור. שרון בוחן את האפשרות של משאל לא מחייב, שהנהגתו לא תדרוש חקיקה ובלשכתו תומכים ברעיון כזה, אך טרם התקבלה החלטה.
שרון שוקל ברצינות לקיים על תוכניתו גם "מיני-משאל" בקרב 250 אלף מתפקדי הליכוד. ראש הממשלה עשוי גם להביא את התוכנית ל"דיון לא מחייב" במרכז הליכוד. השר ישראל כץ אמר לשרון כי קרוב לוודאי שהמתפקדים יאשרו כל "הצעה סבירה" ששרון יביא, מה שייקל עליו להדוף את ההתנגדות בסיעה ובקרב שריו.
לשכת ראש הממשלה בדקה בשלושת השבועות האחרונים שתי חלופות למשאל-העם:
* משאל-עם מחייב, שיאושר בחקיקה של הכנסת. יתרונו של משאל כזה, שתוצאותיו מחייבות כמו חוק. חסרונו, שהוא כרוך בתהליך חקיקה ארוך. בלשכת שרון מעריכים שהכנסת תאשר את המשאל, אם יפנו אליה, ברוב של העבודה, שינוי, מרצ, הסיעות הערביות וחלק גדול מהליכוד.
* משאל-עם "מוסרי", שידמה לסקר דעת קהל ויבחן את דעת הציבור. יתרונו טמון בהליך המזורז: די בהחלטת ממשלה, בלי חקיקה. החסרון הוא שהתוצאה אינה מחייבת, והכנסת תוכל להכביד על הביצוע התוכנית. עם זאת, רוב ציבורי גדול יעניק חיזוק לעמדת שרון בסיעתו.