מבחר ספינים מבית אריק

ראש הממשלה מצהיר על כוונת הממשלה בראשותו לפנות 17 יישובים ברצועת עזה. צבי הנדל מהאיחוד הלאומי לא מאמין לו. "כעומק החקירה, כך עומק הנסיגה", אומר הנדל ומתכוון לכך ששרון משתמש באחת ההחלטות הדרמטיות ביותר בתולדות ממשלתו לשמש כמסך עשן מפני הציבור, לכסות על העניין שמטריד את שרון באמת: החקירות בעניינו שתופסות תאוצה בימים אלה.

לפני מספר שבועות, לאחר ההתלקחות בהר דב, בה נהרג חייל צה"ל מירי החיזבאללה, צוטט יוסי שריד אומר: "אני חושש מאריאל שרון. הוא עלול לגרור את ישראל למלחמה קטנה כדי להסיח את דעת הציבור מעניין החקירות. שרון תחת חקירה הוא שרון מסוכן לישראל". מסוכן לישראל אם לאו, שרון תחת חקירה הוא שרון שאמון על המושג "ספין". ספין – אותה תנועה סיבובית שתכליתה העברת משקל סדר היום מבחישה בלתי פוסקת בעניין אחד להכרח לעסוק בעניין אחר לגמרי – דרמטי ממנו. הספין מבוסס על העיקרון המנחה כי חדשות מתיישנות וכי התקשורת, בדומה לחיית מחמד משועממת, זקוקה לגירויים חדשים, כדי למכור עיתונים, כדי להעלות את הרייטינג, ובעיקר – כדי לא לשעמם את עצמה ואת הציבור לדעת.

ולמרות שהקונבנציה הישראלית סגורה על כך שדווקא מתחרהו הגדול של שרון, בנימין נתניהו, הוא אומן הספינים האמיתי, הרי שבמהלך שלוש שנות כהונתו הואשם שרון במספר לא מבוטל של ספינים. לא אחת נדמו הטענות אותנטיות, אך היו גם מקרים בהם נדמה כי היו כלי ניגוח פוליטי יעיל, טיעון שתכליתו להציג את ראש הממשלה כנוכל וכעורך חדשות מוחמץ. מצ"ב רשימת מלאי של הספינים של שרון.

ראש הממשלה מתארח בתוכנית "משעל חם" ומצהיר כי " יש לישראל ידיעות על כך, שנשיא עיראק, סדאם חוסיין, העביר לסוריה כלי נשק כימיים וביולוגיים שרצה להסתיר". הימים היו ימי היוודעות תוצאות הפריימריז בליכוד והריח הבאוש של הפוליטיקה המכוערת והגובלת בפלילים שהתנהלה שם. עמרם מצנע, אז עדיין בשבתו כ"מאמינים בך מצנע" יצא חוצץ כנגד הדברים וטען כי הם נועדו "להסיט את דעת הציבור מהחקירות שמתנהלות בעניין החשדות לפלילים בבחירות המקדימות בליכוד".

תשובת שרון לא איחרה לבוא ולא הפתיעה בנזעמותה: "עצם האמירה הזאת חמורה ביותר. אני רוצה מאוד להיזהר ולא לפגוע. זאת שאלה צינית. מלחמה זה דבר גרוע ולא מהמרים על זה שתהיה מלחמה. כל רשתות התקשורת וכל עיתונות העולם עוסקות בנושא עיראק", הזכיר שרון לצרכני החדשות. בבחינת לכידת שתי ציפורים באגרוף קמוץ אחד: 1. מצנע ו"בשמאל" מסיתים. 2. מה אתם רוצים ממני? תפנו לעורך של הניו-יורק טיימס? אפילו הוא חושב שנושא עיראק שווה כותרת ראשית.

לימים הפכה אמירתו של שרון לספקולציה הקרובה ביותר להיות הערכת המודיעין הרשמית של המערב באשר לשאלה, לאן נעלם הנשק הכימי העיראקי? ובימים אלה היא חוזרת כבומרנג היישר אל פרצופם של בוש וארכי-שמרניו, מי ששמחו לאמץ את הספין הישראלי, יידרשו להמציא לו הוכחות בוועדת החקירה לבדיקת מחדל המודיעין בעיראק.

גדעון סאמט כתב ב"הארץ": "אפילו הניסיון הנואל לסלק מהמפה הפוליטית את עזמי בשארה ואחמד טיבי, לחסל את בל"ד ולסגור את ביטאון התנועה האיסלמית.... הם ספין, לא מדיניות. את הספין, את הטווייה הזאת של חוטי תקשורת, מוביל עכשיו הליכוד לא בגלל מדיניות. אין לו. מפלגת השלטון עושה את זה קודם כל משום שלקראת הבחירות נקלעה לצרה עם חשדות פליליים נגד אנשיה שלה. זה עניינו של ספין, אותו מהלך לגיטימי אך לעתים מגונה, שכוונתו להסיח את דעתכם מהעיקר. לטפל בערבים, משני צדי הקו הירוק, זה מהלך לאומי זקוף העשוי לגמד גם חקירות ביאח"ה.". ריח הצחנה שהעלו הבחירות הפנימיות בליכוד ושאון הבחירות המתקרב גרם לשרון, כך לפי סאמט, לסכן אפילו את מרקם היחסים התלוי על בלימה עם המפלגות הערביות ועם ערבי ישראל, בשמו המקודש של הספין.

סאמט אינו מסתפק בכך. בהמשך אותו מאמר הוא מביא דוגמא נוספת לספיניזציה של התנהלות ראש הממשלה ערב הבחירות: "כשהזמין פתאום את נגיד בנק ישראל לשיחה, אריאל שרון עשה ספין. כך עימעם את ההאשמות הבוטות של דוד קליין והפך אותן לכותרות-רגע על רגישותו של ראש הממשלה למצב המשק". להזכיר, לפני שזומן לשיחה אצל אריאל שרון השמיע נגיד בנק ישראל נבואות הגובלות באפוקליפטי לגבי הצפוי למשק הישראלי, כולל נבואה שחורה משחור – "אנו קרובים להתמוטטות בנק גדול בישראל". שרון נשמע כמי שאומר על קליין בפורומים סגורים, כך לפי חדשות ערוץ 2, "הדבר הזה עושה נזק, צריך להיפטר מהדבר הזה". כך שיש אותנטיות לפחות לגבי תחושת הדאגה שהשמיע ראש הממשלה מתפקודו של נגיד הבנק המרכזי. טענתו של סאמט כאילו שרון בחר בקליין להיות שעיר לעזאזל ולאפשר לו גישה פטרונית מודאגת לגבי מצב המשק, מעניינת. אך לא בהכרח נכונה, ייתכן שקליין פשוט קיבל משרון נזיפה שהגיעה לו. זה העניין עם ספין – במרבית המקרים הוא תלוי בפרשנות המתבונן. מאוד בדומה לאמנות אבסטרקטית. בעולם של אי ודאות ועמימות, גם לרשימת מכולת יש סאבטקסט.

תקופת המשא ומתן הקואליציוני. על הפרק: הצטרפות מפלגת העבודה לממשלת אחדות במתכונת הקודמת. מפלגת העבודה המצומקת קרועה בינה לבינה בשאלת עתידה הפוליטי ועוסקת בהכאה על חטא הישיבה בממשלת שרון הקודמת. השיחות בין מצנע לשרון, שלרגע נדמו כעומדות על סף פריצת דרך – למרות התחייבותו של מצנע לבוחר לא לשבת בממשלת שרון, מסתיימות בלא כלום. הסיבה לפיצוץ המשא ומתן: בעיית האמינות של שרון. יותר נכון: חוסר היכולת של שרון לשכנע את אנשי העבודה בנכונותו למהלכים מדיניים מרחיקים לכת.

חיים רמון ביטא את החשד החמקמק כך: "אני קורא לראש הממשלה לפזר את מסך העשן, לבוא להתייצב לפני הציבור, להגיד אני החלטתי להוריד התנחלויות בעזה, להעביר מיליארד שקל מההתנחלויות לסדר עדיפויות אחר לשכונות ולעיירות הפיתוח ולבטל את חוק טל... אבל כל הדברים האלה לא נאמרים על ידו, אלא בהדלפות. יש יותר תחושה שיש פה ספין תקשורתי סביב שרון".

ההיסטוריה ידועה: מפלגת העבודה לא חברה לאריאל שרון, רק כדי לעמוד, בימים אלה ממש, בפני אותה צומת התלבטות: האם להאמין להצהרות שרון בעניין פינוי עזה.

הרמטכ"ל, משה "בוגי" יעלון, תוקף את הדרג המדיני וטוען כי הנוקשות בה נהג בממשלת אבו מאזן הכשילה סיכויים לרגיעה באיזור. שרון נוזף ביעלון בלשון חריפה, רק כדי למצוא למחרת בבוקר את הכותרת "מקורבי יעלון: שרון עושה ספין". ולגוף הטענה, כפי שהופיעה בוואלה! חדשות באותו יום, "גורמים המקורבים לרמטכ"ל, רב אלוף משה יעלון, טוענים כי התנהלות אנשי ראש הממשלה בפרשיית הביקורת שהטיח הרמטכ"ל בדרג המדיני היא "ספין" תקשורתי. בגלי צה"ל דווח כי מקורבי יעלון טוענים שאריאל שרון מנסה להסיט את תשומת הלב התקשורתית מהחקירות נגדו בחשד לשוחד בפרשיות האי היווני וסיריל קרן. היום יבואו חוקרי המשטרה למעונו של ראש הממשלה בירושלים לחקור אותו בנושא".

ענני סיריל קרן והאי היווני מתחילים להתקדר מעל לראשו של ראש הממשלה. ובחורף כמו בחורף, במקום לפתוח מטריה, יש לפתוח מטריה בפניו של הציבור ולהסתיר ממנו את המציאות. הנזיפה ברמטכ"ל, הלחשושים בדבר אי הארכת כהונתו ושליחת שאול מופז לזנב בו – היו במקומם לפי זאב שיף, שכתב ב"הארץ" כי "בימי בן-גוריון, רמטכ"ל שהיה מדבר כך על ראש הממשלה, היה שומע על פיטוריו עוד לפני שסיים את קריאת עיתון הבוקר". אבל ריחן החמוץ של פרשיות שרון הפיל את טענות יעלון על אוזניים כרויות. שרון אולי עשה ספין, אבל יעלון הכשיר עבורו את הקרקע בהתבטאויותיו.

עסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה מתגבשת. מכל עברי הקשת הפוליטית נשמעות רטינות באשר לטוהר כוונותיו של שרון ובאשר לעיתוי ביצוע העיסקה: בימים בהם מגישה הפרקליטות כתב אישום נגד דודי אפל, בו זוכה אריאל שרון לתפקיד מרכזי.

יוסי שריד ממרצ אמר כי יחרים את הטקס בשל המאפיינים הספיניים שלו. או בלשונו, "המעמד כולו הוא עצוב, טרגי וראוי היה לקיים טקס צבאי מכובד, ולא טקס עתיר פוליטיקאים בעל אופי ספיני. משום שזה האופי שנקבע לטקס אאלץ, לצערי הרב, להיעדר ממנו". ואמנם, המכובדות המתוקשרת מאוד מאוד של הטקס השכיחה מלב, כמעט לגמרי, את עניין החקירות.

באותה דעה בדיוק, וכמעט באותה לשון, מחזיק גם ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי: "יש סיבה טובה לא להשתתף בטקס הכניעה לחיזבאללה, כששרון מנסה להפוך את העסקה לספין תקשורתי ולחגיגת הצלחה".

ספין או לא ספין, שתי עובדות מוסכמות על הכל: 1. בימים שקידמו ואחרו את עסקת חילופי השבויים, היא השתלטה על השיח התקשורתי והציבורי לגמרי. 2. היום בערב יופיע דודי אפל אצל אילנה דיין ב"עובדה", גם כדי למסור את גרסתו לפרשת האי היווני. זה העניין עם ספינים: אורך הנשימה שלהם מוגבל מאוד.

אבל אריאל שרון אינו אומר נואש. בראשית השבוע שיחרר לאוויר את התבטאות "יהודים לא צריכים להתגורר בעזה", וקצב את זמנו של הפינוי ל"שנה-שנתיים". אם להסתמך על גישת צבי הנדל לעניין, בקצב הזה במקום "מלחמה קטנה" ממנה חושש יוסי שריד, עשויה ישראל למצוא עצמה אוחזת בשלום גדול. גם אם כתוצאה של ספין תקשורתי. יהיה זה היפוך של סדרי עולם ותוצאה נוספת של אפקט הספין: האמצעים יהפכו למטרה עצמה.