זה הזמן לדרוש תשלום עבור שעות נוספות

עינב בן יהודה

פיטורים גוררים פעמים רבות תחושה של מרמור וכעס, בעיקר כאשר המפוטר חש כי רומה על ידי המעסיק, או כי לא קיבל את המגיע לו. לכאורה, למפוטרי ההיי-טק אין סיבות למרירות - הם הפסידו את מקום עבודתם, אך לא יתקשו במציאת עבודה חדשה. אולי הם עזבו חברה גדולה ומבוססת עבור חלום הסטארט אפ ועבדו שעות רבות וארוכות, אך תוגמלו בהתאם. ולמרות הכל - עו"ד מאמינים כי תביעות מפוטרי ההיי-טק רק ילכו ויתרבו.

עו"ד הילה פורת, מנהלת שירות WORKPHONE מרכז מידע בדיני עבודה ושכר בחברת HPS, מאמינה כי בעתיד הקרוב יתגברו תביעות של עובדי חברות היי-טק כנגד מעבידיהם לשעבר. "אנו צפויים לראות בתחום זה מספר פסקי דין תקדימיים", היא אומרת.

פורת מציינת כי התביעות העיקריות יהיו בגין שעות נוספות - דרישתם של העובדים שפוטרו לקבלת שעות נוספות בדיעבד. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה, ושבוע העבודה לא יעלה על 45 שעות. על כל שעה נוספת מחויב המעביד בתשלום נוסף: עבור שתי השעות הנוספות הראשונות ישלם המעביד 125%, ועבור כל שעה נוספת 150%.

החוק מגדיר את יוצאי הדופן, עבורם אינו חייב המעביד בתשלום עבור שעות נוספות, בהם עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, ועובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

עו"ד יעל דולב, ממשרד דולב ושות', מאמינה גם היא, כי בקרוב נראה גל תביעות של עובדי היי-טק לתשלום עבור שעות נוספות: "כל הסכמי העבודה בהיי-טק מגדירים את העובדים כממלאי תפקידים הדורשים אמון אישי, ועל ידי הגדרה זו נמנעים המעבידים מלשלם להם שעות נוספות, אך לא ניתן לומר כי כל מתכנת מתאים להגדרה של אמון אישי, כשם שלא תוגדר כך מנהלת החשבונות".

קשה למצוא הגדרה חד משמעית וברורה ליוצאי הדופן הנ"ל. משרה הדורשת מידה מיוחדת של אמון אישי כרוכה בסמכות העובד לפקח ולנהל, משרה המחייבת שיקול דעת ואחריות ומתן חופש פעולה מירבי מצידו של המעביד.

עו"ד גילה סמולסקי-פייס מציינת, כי בתחום ההיי-טק יש נטייה לא לשלם שעות נוספות מפני שהמשכורות בד"כ גלובליות, או שהמעסיק מסתמך על יוצאי הדופן. במקרה של תביעה יהיה חייב המעביד להוכיח כי העובד אכן נושא משרת אמון, או משרה ניהולית, ומצד שני יצטרך העובד להוכיח כל שעה נוספת אותה עבד, לטענתו.

סמולסקי-פייס אומרת כי נטל ההוכחה בתביעות אלו קשה וכי "התובע-העובד יצטרך להוכיח כל שעה נוספת לה הוא טוען. המעביד יכול בתביעות אלו לטעון כי העובד נושא במשרה ניהולית או משרת אמון על סמך המשכורת הגבוהה שקיבל ומידת האחריות בעבודה".

לעומתה טוענת עו"ד דולב כי נטל ההוכחה אינו כה מסובך מצידו של העובד: "רוב חברות ההיי-טק, על מנת לקבל מענקים מהמדען הראשי, חיייבות בדיווח מלא של כל השעות הנוספות, לכן לעובדים לא יתקשו להוכיח את טענתם".

עו"ד פורת מאמינה כי סוג נוסף של תביעות שיפרח בקרוב יהיה תביעות בגין נזקי הסתמכות. תביעות אלו עשויות להגיע מכיוונם של עובדים שעזבו חברה מבוססת ויציבה לטובת סטארט אפ (שנסגר בסופו של דבר או פיטר את מרבית עובדיו), על סמך מיצג של "רעיון אדיר" או "טכנולוגיה מצוינת". פורת מדגישה כי התובע במקרה זה צריך להוכיח כי נגרם לו נזק במעבר למקום העבודה החדש.

עו"ד דולב מוסיפה כי "עובדים אלו יוכלו לטעון כי ניתנה להם הבטחה לאופציות, שהתגלו בסופו של דבר כחסרות ערך. בתביעות אלו יצטרכו העובדים להוכיח כי נגרם נזק, אך זהו טיעון משפטי בעייתי. ברוב המקרים אותם עובדים קיבלו משכורות גבוהות, הן בחברה אותה עזבו והן בחברה החדשה, לכן הנזק אינו משמעותי. בנוסף, עובדים אלו עדיין מבוקשים בשוק".

לעומת זאת, עו"ד דולב מציינת כי העובדים יוכלו לתבוע את מעבידיהם בגין משא ומתן שנעשה שלא בתום לב. במקרים אלו יצטרכו העובדים להוכיח כי המעסיק ניהל איתם משא ומתן לצרפם לחברה תוך כדי הצגת החברה כמוצלחת, בעוד שהחברה למעשה היתה בקשיים.

אין בטחונות בחוזי העבודה
התפוצצות הבועה מגבירה את הצורך בביטחון במקום העבודה, אך צורך זה אינו בא לידי ביטוי בחוזי העבודה. העובדים המתקבלים למקום עבודה חדש עדיין לא דורשים שינויים משמעותיים בחוזי העבודה, או בטחונות כלשהם למקרה שהחברה לא תשרוד.

עו"ד פורת אומרת כי בתחום חוזי העבודה לא ניתן לראות דרישה של עובדים להבטחת תנאיהם ועתידם במקרה שהחברה תתפרק. "להיפך, ישנה גריעה בחוזי העבודה, התנאים פחותים מבעבר, בגלל ירידה בעמדת המיקוח של העובדים. היכולת של העובדים לבטח את עצמם כיום היא כמעט אפסית, אך חשוב לזכור כי תנאי העבודה של עובדים אלו עדיין מעל הממוצע בשוק".

עו"ד סמולסקי-פייס מצטרפת לטענתה של פורת, ואומרת כי עדיין לא ניתן לראות דרישה של עובדים להבטחת עתידם בחוזי העבודה: "ההשתקפות של המתרחש בתחום ההיי-טק עדיין לא באה לידי ביטוי בחוזי העבודה. העובדים חוקרים יותר לגבי מצבה הכלכלי של החברה ויכולת הפירעון שלה, אך נאלצים לרדת בתנאים, לנוכח המצב".