הממונה על התקציבים: צפויה חריגה מיעד הגירעון הממשלתי

הארץ
מאת צבי זרחיה ואליסה אודנהיימר

הממונה על התקציבים באוצר, אוהד מראני, מעריך שהגירעון בתקציב המדינה ב-2001 צפוי להיות מעל ליעד הרשמי שנקבע, בשיעור של 1.75% מהתוצר. "השנה תהיה ירידה בהכנסות המדינה כתוצאה מההאטה במשק ובשל האירועים הביטחוניים", אמר מראני. התקציב מרחיב במידה מסוימת מעבר ליעד הגירעון. אנו נהיה עם גירעון של קצת יותר מהיעד שנקבע. קשה להעריך כיצד תסתיים השנה".

עוד אמר מראני, כי "נדלקה נורית אדומה. ייתכן שהגירעון יהיה יותר גדול מיעדו. צריך שהעוגן של ההוצאות לא ייפרץ, ושלא ייווצרו הפרעות כלכליות שהן מיותרות. יש פעילות פיסקלית מרחיבה שהיא לגיטימית על פי עיקרון של מייצבים אוטומטיים. כעת לא חייבים להקטין את התקציב בהתאם לירידה בהכנסות. כרגע אנו בהחלט חושבים שאפשר לסבול ירידה בהכנסות".

שר האוצר, סילבן שלום, אמר אתמול כי מטרתו היא להעביר את תקציב המדינה כפי שהוא, בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. "עמדתי מול השרים ומול סקטורים שונים שתבעו תוספות תקציביות. התקציב לא ייפתח ולא ישתנה, אלא יעבור ככתבו וכלשונו. הסברתי כי לא ניתן לפתוח את התקציב כי הדבר היה מביא לגל דרישות והוצאות", אמר שלום.

נגיד בנק ישראל, דוד קליין, הודיע אתמול כי הוריד את הריבית לאפריל ב-0.3 נקודות האחוז. החלטת הנגיד היא בהתאם לציפיות במשק, שחזו ירידה של 0.3-0.2 נקודות האחוז בריבית.

הורדת הריבית מאתמול מביאה את רמת הריבית על מקורות בנק ישראל לבנקים המסחריים לרמה של 7.2% באפריל, לעומת 7.5% במארס ו-7.7% בפברואר. רמת הריבית נמצאת זה כשנתיים במגמת ירידה, משיא של 13.5% שנקבע בפברואר 99'.

דובר בנק ישראל מסר אתמול כי ההחלטה להפחית את הריבית לאפריל היא עקבית עם השגת יעד האינפלציה שקבעה הממשלה: הערכות שיעור האינפלציה לטווחי היעד - שנה עד שלוש שנים - הן 2.5%-1.5%, מעט מתחת לגבול התחתון של יעד האיפלציה ל-2001, 3.5%-2.5%, ובתחום יעד האינפלציה לטווח ארוך יותר.

לפיכך, הורדת הריבית תורמת להשגת היעד ל-2001, ותואמת את השגת יעדי האינפלציה לשנים הבאות. יעד האינפלציה ל-2002 הוא 3%-2%.

בהודעת הבנק נאמר כי ההחלטה על הפחתת הריבית התקבלה, בין היתר, על רקע חוסר הבהירות באשר למדיניות התקציבית של הממשלה לשנה זו, והשלכותיה על התוואי המוצהר להמשך צמצום הגירעון התקציבי בשנתיים הבאות.


בבנק ישראל אמרו אתמול כי היענות לתוספות בסעיפי התקציב השונים, ואימוץ חלק מהחקיקה הפרטית, ללא קיצוץ מקביל בסעיפי הוצאה אחרים, עלולים להגדיל באופן משמעותי ביותר את היקף הגירעון ל-2001 - בפרט לנוכח ירידה אפשרית בהכנסות ממסים, עקב ההאטה בפעילות הכלכלית.


"סטייה גדולה בהיקף הוצאות הממשלה ובגירעון התקציבי השנה, תקשה לקיים את התוואי היורד של הפחתת הגירעון, ומעוררת שאלות ביחס למידת מחויבות הממשלה למסלול יורד של היקף הגירעון והחוב הממשלתי, שהם מאבני היסוד של המדיניות המקרו כלכלית בעשור האחרון", נאמר בהודעת בנק ישראל.



בהודעתו, מזהיר הבנק כי הגידול בגירעון עשוי להיות מלווה בשינוי הרכב הוצאות הממשלה בכיוון שאינו תומך בצמיחה, אלא בעלייה ברמת החיים שאינה ניזונה ממקורות בני קיימא.

בבנק ציינו עוד כי בעקבות ירידות חדות בשערי המניות בשוקי ההון בארה"ב, צפוי השנה צמצום בהשקעות תושבי חוץ לטווח ארוך במשק הישראלי, בהמשך לירידה בהיצע מטבע חוץ בחודשים האחרונים. לצמצום יבוא ההון קיימות השלכות על שער החליפין ועל קצב האינפלציה, אם כי על רקע ההתמתנות בפעילות הכלכלית וההאטה בביקושים, נראה כי השפעת שער החליפין על קצב האינפלציה קטנה מבעבר.

כמו כן ציין הבנק בהודעתו כי פרמיית הסיכון ששוקי ההון בעולם מייחסים למשק הישראלי נאמדת כעת בין 1.1% (לחצי שנה) ל-1.9% (ל-10 שנים), עלייה קלה לעומת רמתה בחודש האחרון.

במארס גדל מעט פער הריבית עקב ירידה חדה יותר בשערי הריבית בארה"ב, לעומת שיעור הורדת הריבית בישראל, אך זאת לאחר צמצום מתמשך בפער הריבית, שהחל בסוף 98' - מרמה של 9% ל-2% בלבד בחודשים האחרונים. בבנק ישראל מדגישים כי לפער הריבית יש השלכות על תנועות ההון ועל הרכב תיק הנכסים וההתחייבויות, וכן על השווקים הפיננסיים בישראל.