טננבוים איבד את זכות השתיקה

קשה שלא לחוש אמפטיה כלפי אלחנן טננבוים, האיש עבר גיהנום וייסורים שאנחנו, מלקטי פיסות אינפורמציה שכמונו, יכולים רק לשער את עוצמתם ואת מידת הזוועה שבהם. מי בינינו יכול להחריש ולהיאטם בפני צילומיו עם הנכדה ומסיבות העיתונאים עם בנו רהוט הלשון. פניו חרושות הסבל ומבטו המעונה משווים לטננבוים מראה של כלבלב זנוח. לנו הצופים נותר רק ללטף את ראשו בהבנה ולנסות לנחמו.

כל זה נכון ותקף ללא קורטוב של ציניות או מליצה. טננבוים שרוי במצב שברירי, פיזית ונפשית, ואין כל סיבה להתעמר בו. אך למציאות יש צד נוסף, כואב ומטריד לא פחות, ובו שאלות מטרידות, כעס ותסכול כלפי השבוי המשוחרר.

לטננבוים עומדת אולי הזכות המשפטית לייצוג ע"י עורך דין, אבל חובתו המוסרית צריכה לייתר את השימוש בשירותיו. על טננבוים להחקר בעדינות, אבל לספר את הכל ומיד. לא בשם החוק, אלא בשמה של אותה אנושיות שהחזירה אותו מתופת החיזבאללה, אותה גדלות רוח של עם שלא מפקיר את בניו, גם אם הם אנשי עסקים היוצאים לעשות לביתם בפגישות מפוקפקות. בשמה של אותה גדלות נפש על טננבוים לוותר על זכותו לנפתולי ההגנה המשפטית. הוא חייב לספר הכל, לא רק לחוקרי השב"כ, אלא לכל מי שהתייסר בחוסר אונים מול עסקת האין ברירה הזאת. תהיה זו שעתו היפה ביותר, כפרתו על כל מה שעשה, לכאורה. תיקון העולם הפרטי שלו בפני אומה שלא נתנה לו להירקב בשבי.

כי אם פתאום תצוץ איזו השגה משפטית או שתיקה עלומה, זיכרון חלול או סתם חוסר שיתוף פעולה, הרי שיתברר שמקח טעות עשינו, טעות בסיסית שמניחה כי כל ישראלי שבוי זכאי למאמצי העל ולרחמי המדינה, יהיה נווט שחרף נפשו מעל אזור הסכנה או מילואימניק בעל קשרים בשוק האפור.

גם צו איסור הפרסום על החקירה ראוי לו שיתפוגג בזריזות. מגיע לנו לדעת בעבור מה ובעבור מי שחררנו את מאות המחבלים. לא בגלל מציצנות או סקרנות רכילותית אלא בגלל שזו תהיה נקודת הבוחן לכל אותם טננבוימים עתידיים, שבשמם ובשם עסקיהם יקצור נסראללה את ליטרת המשוחררים הבאה שלו.

מקרה טננבוים צריך להפוך לאבן דרך שתסמן את הגבול מעתה ואילך. כך נדע מהו אותו סף אשר ממנו והלאה לא יתאמצו בעבורנו יותר ולא ישחררו רוצחים לשם שחרורנו. כך נדע באילו נסיבות תעודת הביטוח ששמה הזהות הישראלית מאבדת את תוקפה, ומה הם גבולות הפוליסה. רצוי שבעתיד היא לא תכלול את כל מי שביודעין ובכוונת תחילה סיכן עצמו בשמו בלבד, למענו בלבד, לממונו בלבד.

בעבור אחד שוחררו מאות, בעבור הבאים בתור ייטב אם לא ישוחרר אף לא אחד.