מנכ"ל בזק: אני לא מאמין שלפרשת זאבי תהיה השפעה כלשהי על תוכניות בזק

גתית פנקס

(האנובר, גרמניה)

"אני לא מאמין של'פרשת זאבי' תהיה איזושהי השפעה על תוכניותיה של חברת בזק, כולל על תוכנית ההפרטה", כך אומר היום מנכ"ל בזק, אילן בירן, השוהה בימים אלה בתערוכת CeBIT שבגרמניה.

ברור שההתפתחויות האחרונות מכיוון החקירה נגד אנשי העסקים גד זאבי ומיכאל צ'ורני, והחשדות נגדם, הכוללות רכישה במרמה של מניות חברת התקשורת הישראלית, לא מוסיפות נחת לבירן.

"אם כבר, המצב בשווקים, ההאטה והמפולת בשוק כולו יכולים לפגוע בנו, אבל אני לא מאמין שיש סכנה מכיוון החקירה נגד זאבי", אומר בירן. נזכיר, כי קבוצת זאבי, שבראשה עומד גד זאבי, מחזיקה ב-20% ממניות חברת בזק, לאחר שבסוף שנת 1999 רכשה אותן מחברת כייבל אנד וויירלס הבריטית תמורת כ-640 מיליון דולר.

"זה מצב בו חברה ממשלתית מחליטה למכור 50.01% מהחזקותיה, כלומר למכור את השליטה", אומר בירן, "ולכן אין כל סיבה שתהיה לפרשה השפעה", הוא אומר, אך אינו מעוניין להתייחס מעבר לכך לפרשה. לעומת זאת, על תוכניות עתידיות של בזק הוא בהחלט מוכן לדבר. "קיווינו שנצליח להנפיק עד אוגוסט 2001, אבל מסגרת הזמנים היום מדברת על ספטמבר-אוקטובר 2001", הוא אומר ומוסיף כי בחודש הבא תפורסם הצעת המכר.

ומה לגבי גיוס ההון שלא הצליח לקרות? "אנחנו באמצע תהליך הגיוס, ואני מקווה שנצליח להוציא אותו לפועל כבר בתקופה הקרובה. כמובן, שהצעת המכר התעכבה גם לנוכח הקשיים בגיוס", הוא אומר. יצוין, כי בזק ביקשה לגייס 1.3 מיליארד שקל כעתודת מזומנים כדי לממן את תוכנית הפרישה של עובדיה, אולם היא לא הצליחה להשלים את התהליך, בשל התנגדותו של זאבי באסיפת המניות שקיימה לפני כחודש.

"תוכנית הפרישה היא חלק מהחלטת ההפרטה, לפיה ניתן רשת של ביטחון של הבעלים - ובהם הממשלה - לפרישתם של 1,770 עובדים, ואני יכול לומר שבשנתיים האחרונות, כפי שניתן לראות בתוצאות הכספיות שלנו, הצלחנו להתייעל ואף להוריד את עלות העבודה. אנחנו בעיצומו של שינוי מבני, ואני מקווה שנוכל להגשים את כל תוכניותינו בתקופה הקרובה", אומר בירן. העובדים, אגב, יכולים להגיש את בקשות הפרישה שלהם עד לסוף שנת 2006, ולפרוש עד סוף 2008, לפי מכסות קבועות.

במסגרת התערוכה אמרה אחת החברות הישראליות המתמחות בתקשורת אלחוטית רחבת פס, כי היא החלה בפיילוט עם חברת בזק לאספקת ציוד תקשורת אלחוטית למקומות בהם בזק אינה מצליחה לפרוש DSL.

החברה אמרה כי היא מספקת לבזק מודמים לתחום של 2.4 מגה הרץ, כלומר - תחום של תדרים ללא רישוי. אם כך, הרי שבזק, שהרימה קול צעקה על כך שאין היא מקבלת הקצאת תדרים ורישיון לצורך הפעלת רשת אלחוטית אלא רק חברות התקשורת האלטרנטיוויות, הצליחה למעשה לעקוף את רוע הגזירה שיצאה מכיוון מסדרונות משרד התקשורת.

"אין לנו היום שירות כזה של תקשורת אלחוטית, פרט לפרויקט 'רדיו כפרי' שנועד לחבר מספר ישובים בהם גרים מעט אנשים", אומר בירן, "עם זאת, אנחנו שוקלים אפשרויות כל הזמן, מסתכלים על כל דבר שיכול לסייע לנו לספק שירותים ללקוחות, ואם צריך פיתרון טכני למשהו נקודתי הוא ייבחן".

גם בירן מודע לכך שפרישת ה-ADSL אינה מתקדמת בצורה מהירה. "כן, הנבואות המדהימות לא עומדות במבחן המציאות", הוא אומר. כמובן, שגם על אורכית 10003160-MRQ יש לו הרבה מה להגיד בהקשר זה, וזה לא בהכרח דברים שיגרמו לאיציק תמיר, מנכ"ל החברה, להתנפח מגאווה. עם זאת, זו בהחלט לא הפעם הראשונה שתמיר שומע תלונות מבירן, ובטח לא הפעם הראשונה שזה קורה בעיתונות.

"בזק התקשרה עם שתי חברות: אורכית ואלקטל", אומר בירן, "התפישה שלנו היתה שאם שתיהן מציעות לנו מחיר שווה, ואורכית היא חברה ישראלית, ודאי שנלך איתה. עם זאת, אורכית לא הצליחה לספק את הסחורה, ואספקת ה-ADSL תהיה מושתתת כעת לחלוטין על אלקטל".

בתשובה לשאלה האם בזק תשקול כעת ללכת עם חטיבת Inovia (חטיבת האקסס לשעבר) של אי.סי.איי ומתחרתה של אורכית, אומר בירן כי בזק לא שוקלת מהלך כזה כלל. "אני מעריך שאם אומנם נפרסם מכרז כלשהו בתחום ה-ADSL בתקופה הקרובה, זה יהיה ברמת מודמי הקצה לבית הלקוח, ולא ברמת ה-DSLAM", הוא מסביר.

אז מה, למעשה, מחפש מנכ"ל בזק בתערוכה? "אנחנו מסתכלים כאן על פתרונות טכנולוגיים", אומר בירן, "הספקנו כבר לראות פתרונות של מספר חברות גדולות כמו לוסנט , נורטל וחברת NTT דוקומו. מחר אנחנו נפגשים עם אלקטל", הוא אומר ומוסיף כי בזק נמצאת ערב סגירת החלטה חשובה מבחינתה: הקמת הרשת העתידית של בזק.

בירן מסביר כי רשת זו (NGM) צריכה להיות בעלת יכולת תעבורה מהירה ביותר, ולהצטיין באינטגרציה מהירה. "היא צריכה להכפיל את מהירות תעבורת הדטה במאות אחוזים, ולשמש כפלטפורמה אחת לכל מגוון השירותים", הוא אומר. "היום, אין ILEC שמספק את כל השירותים הללו בפלטפורמה אחת, אבל אני לא בטוח בכלל שנהיה הראשונים".

פאול וייסבאך, משנה למנכ"ל בזק, לא נשמע כמתרשם מהתערוכה. "אני כבר כמה שנים טובות כאן", הוא אומר, "ואין כאן טכנולוגיה שממש הדהימה אותי וחידשה לי. על אופטיקה מדברים כבר 10 שנים לפחות, ואני לא רואה שינויים דרמטיים, שהרי גם היום המוצרים בתחום לא בשלים". בבזק, לדבריו, לא מתוכננים להיות בטווח הקרוב אלמנטים אופטיים ברשתות התקשורת.

"אין כאן בתערוכה שירותים כלשהם שאין אצלנו בבזק. אם ניקח, למשל, את תחום המסרים המאוחדים כדוגמה, הרי שגם במקומות אחרים בעולם הוא עדיין רק ברמת ניסיון". בזק, אגב, לא מתכוונת להציג בעתיד בסביט. "חברות שדומות לנו ונמצאות כאן הן אופרטורים עם ראייה בינלאומית, ולנו אין מה לחפש כאן בתור ביתן. בשלב זה, אין לנו ראייה בינלאומית", אומר בירן.