ג'ון אדוארדס

גיל: 51

נשוי לאליזבת. לזוג בת במכללה, בן ובת פעוטים, ובן שנהרג בתאונת דרכים ב-1996, בהיותו בן 16.

השכלה: תואר שני במשפטים (עורך דין)

ניסיון פוליטי קודם: סנאטור, מדינת צפון קרוליינה (1999-2004)

עיסוקים קודמים עורך דין פרטי, 1977-1998

הישגים, לפי עדותו:
* נמנה על מחברי "מגילת הזכויות של המטופל הרפואי".
* חיבר את החוקים לאבטחת נמלים ואבטחה נגד ביו-טרור, שאושרו על ידי הסנט.

רקורד צבאי: אין. מלאו לו 18 ב-1971, לקראת סוף מלחמת וייטנאם

ג'ון אדוארדס בא ממשפחה פשוטה. הוא נולד בדרום קרוליינה, לאב שעבר במפעל טקסטיל ואם שניהלה עסק קטן, והיה הראשון ממשפחתו שלמד במכללה. עיסוקו בעריכת דין בתחום תביעות הנזיקין הפך אותו לאדם עשיר. הרפובליקאים, ששמו לב להתקדמותו בסקרים, החלו לצייר אותו כדוגמא לעורך הדין שמתעשר מתביעות סרק, האשמה המתקשרת לכוונתו של הנשיא בוש להגביל את סכום התביעות על סבל ועוגמת נפש. אבל אדוארדס לא נבהל ואומר "נלחמתי עבור אנשים קטנים נגד חברות גדולות כל חיי, ואני מתכוון להמשיך".

אדוארדס אינו מתבייש לנצל את דרומיותו, המעניקה לו לדעת רבים סיכוי עדיף באזור שנחשב לקשה, כמעט אבוד עבור הדמוקרטים. הוא נהנה גם מיתרון ההופעה החיצונית – אדוארדס הוא בחור יפה ונשים רבות נמנות על קהל מעריציו. אדוארדס הצטרף למירוץ בשלב מוקדם, אולם רוב המשקיפים לא לקחו את מועמדותו ברצינות, והדבר השתקף גם בסקרים. בצפון, במיוחד, הוא נחשב לגימיק בגלל מבטאו הדרומי. אולם כשדמוקרטים החלו להקשיב לו, הם גילו מועמד מלהיב, שאינו מתבייש לדבר בגלוי על נושאים העומדים בלב המחלוקת בין דמוקרטים לרפובליקאים.

בנאומי הבחירות שלו משתמש אדוארדס במונח "שתי אמריקות", כדי להדגיש את הפערים הכלכליים ההולכים וגדלים. הוא מדבר על האמריקה שיש לה הכל ואין לה דאגות, לעומת האמריקה שמתקשה לגמור את החודש, לא כל שכן להתקדם, למרות ששני ההורים עובדים, לפעמים ביותר מעבודה אחת.

אדוארדס הוא נצי יותר מכל המועמדים הדמוקרטים האחרים, למעט ג'ו ליברמן. באוקטובר 2002 הוא אמר כי אם האו"ם לא יצליח לפרק את עיראק מנשקה, על ארה"ב להיות מוכנה לפעול עם בעלי ברית רבים ככל האפשר כדי לעשות זאת. עם זאת, לאחר המלחמה הרבה אדוארדס לבקר את הבית הלבן על מחדלי התכנון הפוסט-מלחמתי, אולם הדגיש שהוא "מברך על שחרור העם העיראקי" ומאמין שלמרות הכל, המלחמה עדיין עשויה להתברר "כניצחון עבור כל שוחרי החופש".

בתחום יחסי החוץ מתנגד אדוארדס לגישה החד צדדית של הבית הלבן ומעדיף שארה"ב תפעל במסגרת נאט"ו – כמו לדוגמא במערכת ההפצצות נגד הסרבים בקוסובו, בה תמך. לדעתו גם הממשל הזמני בעיראק צריך להתנהל על ידי נאט"ו – לא על ידי האו"ם, וגם לא על ידי ארה"ב לבדה.

1. שינוי חוק המס כדי לעודד עסקים קטנים: אדוארדס רוצה לבטל את הקלות המס לאנשים שמשתכרים יותר מ-240 אלף דולר לשנה, להעלות את המס על העשירון העליון ולהפחית את המס על העשירונים הנמוכים יותר. מבקש גם לעודד השקעה וחיסכון של המעמד הבינוני על ידי החזרי מס.
2. הקמת גוף מודיעין לביטחון פנים שיעסוק בכל תפקידי איסוף המידע שהיו עד כה בסמכות האף.בי.איי. אדוארדס מבקש גם להעביר את האחריות לאבטחת כל המפעלים הגרעיניים והכימיים לידי הממשל הפדראלי ולהעלות את תקני האבטחה במוסדות רגישים ולתת מענקים פדראליים למדינות לצורך שיפור יכולת התגובה למצבי חירום.
3. תיקון החינוך הציבורי באמצעות תמריצים, כמו העלאת שכר מורים, מלגות לימודים מלאות למורים שיתחייבו ללמד באזורים מעוטי-הכנסה, והענקת שנת לימודים חינם בכל אוניברסיטה ציבורית.