אמריקן פאי - חתונה אמריקאית

פאק, שיט, פוסי, מלקק ביצים, זין, סטיפמייסטר. זהו. בזה פחות או יותר מסתכם "אמריקן פאי – החתונה". הסרט השלישי הוא כולו על טהרת הסטיפלר והסטיפלריזם. כן יש איזה חתונה ברקע, כמה כלבים ודי והותר ציצים מסולקנים אבל סטיפלר הוא הכוכב האמיתי של הסרט. לטוב ולרע, בעיקר לרע. לא ברור למה, אולי מטעמי עייפות החומר, אולי מטעמי היעדרותם של חלקים נרחבים מהקאסט המקורי ואולי סתם כי נגמר ליוצרי הפאי הסוס והם עשו סרט שלישי על הדרך, בשביל לבנות עוד בריכה ליד המגרש טניס באחוזה, שהם בנו אחרי הבוחטה שהם עשו על השניים הראשונים. הפאי השלישי הפך לפארסה מטורפת, במרכזה דמותו הגרוטסקית של סטיפלר שהפך לקריקטורה קיצונית שלו עצמו. אם בפעם הראשונה הוא שתה זרע, בפעם השנייה השתינו עליו, הפעם הוא פשוט אוכל חרא, באופן הכי מילולי שיש, ומתענג על כל האירוע הריחני הזה במשך דקות ארוכות וקשות. אמריקן פאי - החתונה מספק את סחורת ההפרשות, הנוזלים והחרמנות האינפנטלית שהשניים הקודמים התגאו בה.

במרכז הסרט עומדת חתונתם של ג'ים (ג'ייסון ביגס) ומישל החלילנית המשתרללת אבל כאמור, העניין האמיתי הוא סטיפלר שמביא לאקסטרים את הלהטוטנות המילולית בגסויות. הדי.וי.די מספק את הגירסא הלא מצונזרת, היינו, רבע שעה נוספת עתירת ציצים. סצינת מסיבת הרווקים בכיכובן של שתי בלונדיניות שופעות שמנענעות את הבזז'ים שלהן ללא הרף תוך שהן מלקות את כל הנראה בדרכן ומפזזות עם כל הבא ליד, מופיעה בגירסתה המלאה והמורחבת. חסרונם של כריס קליין, טרה ריד ומינה סוברי מורגש ולא מוסבר בשום טיעון תסריטאי. למעשה מדובר בשיבוט גרוע של שני הסרטים הקודמים. אין ספק שיוצרי הסרט ניסו לחשוב על הדרכים הדוחות ביותר שטרם עשו בהן שימוש בסרטי נוזלי גוף אמריקאים. כמה ודאי הופתעו לגלות שהקטע שזעזע את נפשו של הקהל יותר מכל היה הסצינה (שנחתכה) של סטיפלר מביא בצרפתית עם סבתו של ג'ים, זמן קצר אחרי שזיין אותה בטעות. שון סקוט מנסח את זה היטב בחלק התוספות כשהוא מביע את חוסר הבנתו את הקהל שבחר להזדעזע דווקא מזה ולא מכל שאר הפיאסטה המבעבעת של סטיפלר במהלך טרילוגיית ההפרשות הזאת. מדובר למעשה באותם בדיחות, אותם שטיקים, הרבה יותר גסויות ובונוסים בצורת שני כלבים שדוחפים את הבולבול שלהם בכל סצינה, שתי בימבוז, כוסית מיוחדג'ת אחת (בתפקיד האחות השווה והבתולה של מישל) וסופת שערות ערווה. לסיכום, הסרט מתפלש ברפש, דבר שלא מונע מחובבי הז'אנר, בדרך כלל בני 15 חרמנים, להתענג על כל דקה.

חלק התוספות בדי.וי.די הוא בהחלט ארוך ונרחב. וכולל הרבה סצינות שנפלו בעריכה, פספוסים ומאחורי הקלעים. משעשע לגלות באיזו רצינות תהומית מסביר אדם הרף, התסריטאי האחראי לכל אחת מצלעות פיאסקו אזור החלציים הזה, כיצד לכל סצינה וסצינה שהוא כותב יש חשיבות לזרימת הקצב, להבנת הדמויות וכו וכו. הרגע האותנטי היחיד מגיע כשהרף מסביר שאחת הסצינות שהורדה בעריכה (מישל ואחותה משוחחות על שפת הבריכה) הוספה מלכתחילה עקב דרישת המפיקים להראות את הבלונדינית בביקיני. לזה אני מאמינה. עוד בתוספות: מבחן הבד הראשון והמקורי של שון וויליאם סקוט ומונולוג משעשע של ג'ייסון ביגס על אזור החלציים שלו כשחקן בפני עצמו. אבל ההיי לייט הוא סרטון קצר שמתעד את יום ההכנות לערב הפריימרה של ניקי זיירינג, (אשתו של איאן זיירינג – להלן סטיב מ-90210). זיירינג המגלמת בסרט חשפנית המחופשת לשוטרת ואת רוב תפקיד האופי בקטעים שלה מבצעים הציצים הפלסטיקים הענקיים שלה, מצפצפת ומתנהלת בתזיזיתיות בלונדינית יום שלם כדי לדפוק הופעה בבכורה. רף הפתטיות מתקרב לזה של אנה ניקול סמית', וגם כמעט אותה כמות של קאלט.