אילן בירן בראש מקבלי השכר בבזק עם קרוב ל-60 אלף שקל בחודש

שנת 2002 היתה שנה שבה הואצה השחיקה בהכנסות בזק מפעילות הליבה שלה - תקשורת פנים ארצית, שירדו ביותר מ-10% או כ-250 מיליון שקל. בבזק המשיכו להצהיר על המשך התייעלות מאסיווית, אך בפועל הוצאות השכר של החברה ירדו בכ-3.7% לרמה של כ-1.5 מיליארד שקל, בעוד הוצאות השכר בדו"ח המאוחד (הכולל את החברות הבנות) עלו ל-516 מיליון שקל. נזכיר שב-2002 חלקה של בזק בהפסדי החברות הכלולות הסתכם בכ-350 מיליון שקל.

אמנם, בהשוואה ל-2001 מוכיח דו"ח הוצאות השכר הציבורי לשנת 2002 שבזק התחילה במהלך ההתייעלות, אך אם לוקחים בחשבון שב-2001 עלו הוצאות השכר בבזק ב-15%, הרי שמקבלים את הפרופורציה הנכונה למהלכי החברה ב-2002.

דו"ח הוצאות השכר ל-2002 מגלה פעם נוספת שחברת התקשורת הלאומית בזק לא נכללת בדו"ח חריגות השכר. מספר המשרות בבזק, לאחר שגדל במהלך 2001 בכ-25% או בכ-1,687 משרות כתוצאה מתהליך מקיף בו העבירה החברה עובדים מחברות כוח האדם לשמש כעובדי בזק, גדל ב-2002 ב-67 משרות נוספות. עלות השכר הממוצעת בחברה ב-2002 קטנה במעט לכ-14,716 שקל, לאחר ירידה משמעותית בהרבה של כ-13% ב-2001.

הגידול בכ-100 משרות בבזק בדרגת השכר "דירוגים" התבטא דווקא בגידול קל בעלות השכר הממוצעת בדרגה זו לכ-14,436 שקל, לאחר שב-2001 נרשמה ירידה בעלות השכר לדרגה זו של כ-12%.

אנשי השכר הגבוה בבזק והבכירים ויתרו ב-2002 על כ-31 משרות, אך שיפרו את עלות שכרם הממוצעת, כך שזו גדלה בקרוב ל-4% ל-46,494 שקל, ועלות השכר הממוצעת של הבכירים (כ-20 משרות) גדלה במעט ב-2002 לכ-52,728 שקל.

עד שנת 1999 פרשו מבזק כ-2,050 עובדים במסגרת הסכם פרישה קיבוצי שנחתם בסוף 1997. במסגרת השינוי הארגוני עליו הוחלט בבזק במארס 2000 פרשו מהחברה במהלך השנים 2000 ו-2001 כ-530 עובדים נוספים. בספטמבר 2000 הגיעה הנהלת בזק להסכם פרישה מואץ עם ועד העובדים לפיו יירתם ועד העובדים להצלחת תהליך ההפרטה של החברה, ובמסגרת זו יפרשו כ-1,770 עובדים החל באפריל 2001 ועד סוף שנת 2006 (עם אופציה להאריך את מועד הפרישה הסופי עד סוף 2008). בשנת 2002 פרשו במסגרת הסכם זה כ-355 עובדים מהחברה.

ההתייעלות בבזק איטית אך נמשכת זה מספר שנים, בהן עזבו יותר מרבע מעובדי החברה ונשארו כ-8,400 עובדים כיום - תהליך שסייע לחברה לשפר עוד יותר את מאזנה, ולצמצם באופן ניכר את היקף חובותיה.

מנכ"ל החברה, אילן בירן, שעזב במהלך 2003 את בזק ועבר בעת האחרונה לשמש כיו"ר החברה הבת YES, נמצא בראש מקבלי השכר בבזק ב-2002 ונהנה מעלות שכר חודשית של כ-59,326 שקל. הקרוב אליו ביותר הוא יו"ר בזק דאז, עידו דיסנצ'יק, עם עלות שכר של כ-58,499 שקל בחודש. הסמנכ"לים ומנהלי החטיבות בבזק מצטופפים סביב רמת עלות שכר של 55 אלף שקלים בחודש, ולא נושרים מתחת לרמת 50 אלף השקלים.

עלות שכרם הממוצעת של מנהלי אגפים בבזק לא נופלת מרמת 45 אלף שקל בחודש, והמבקר הפנימי של החברה נהנה מעלות שכר של 54 אלף שקל. היועץ המשפטי קיבל ב-2002 כ-53,875 שקל בחודש, מבקר הפנים קיבל 53,496 שקל בחודש, האחראי על הפעילות מול ההגבלים העסקיים מסתפק ב-44,778 שקל בחודש, ודובר החברה נהנה מ-43,119 שקלים בחודש.

באשר לחברות הבנות, בבזק בינלאומי קטן מספר המשרות בכ-21 תקנים במהלך 2002 והוא מסתכם בכ-350 משרות, כשעלות השכר הממוצעת בחברה גדלה מכ-14,416 שקל ב-2001 לכ-15,495 שקל ב-2002.

רק שתי משרות בכירים קוצצו בבזק בינלאומי, ו-88 משרות בכירים בחברה הבת של בזק נהנים מעלות שכר של 25 אלף שקל בחודש. עלות העסקת עובדי רמת דירוגים בבזק בינלאומי, שקטנה בכ-18 משרות, נאמדת ביותר מ-12 אלף שקל בחודש.

בזק בינלאומי, שהופיעה בדו"ח החריגות ב-2001, לא נרשמה הפעם כחריגה. בזק בינלאומי החלה להפעיל ב-2001 תוכנית לשינוי ארגוני בחברה ולהמשך ייעול מערך ההוצאות הכולל בה, אותה התווה מנכ"ל החברה, קובי חיון, שפרש ב-2003 מניהול החברה. עלות שכרו החודשית של המנכ"ל הסתכמה ב-2002 בכ-52 אלף שקל. סמנכ"לים בחברה התקרבו לרמת 45 אלף שקל, המבקר קיבל כ-43 אלף שקל, ומנהלי אגפים נהנו ממשכורות ברמות של כ-24-33 אלף שקל בחודש.

החברה הבת בבעלות מלאה, בזקכל, המספקת פתרונות תקשורת למגזר העסקי, הגדילה את מספר המשרות בשורותיה בקרוב ל-40 משרות, ועלות השכר הממוצעת בחברה גדלה לכ-12,603 אלף שקל בחודש. 7 בכירים בחברה נהנים מעלות שכר ממוצעת חודשית של 38,400 שקל.

ב-2003 הואצה פרישת העובדים בבזק, כחלק מתהליך הפרטת החברה שקיבל תנופה מחודשת בעידן איל גבאי, כראש רשות החברות הממשלתיות. בהשפעת הרפורמה בקרנות הפנסיה הואץ יישום תוכנית הפרישה המוקדמת בבזק מעבר לתכנון המקורי, כשב-2003 פרשו מבזק יותר מ-400 עובדים, בהשוואה לתכנון המקורי במסגרת תקציב 2003 לפרישת כ-150-250 עובדים בלבד.

דירקטוריון בזק החליט באחרונה על קיצוץ של כ-8% בהוצאות החברה בתקציב 2004, במסגרת תוכנית התייעלות, ושמטרתה תהיה להתאים את הוצאות בזק לצפי ההכנסות. שלמה כפיר, יו"ר ועד העובדים של בזק, אמר כי ב-2004 לא יעזבו את החברה יותר מ-100 העובדים עליהם הוסכם, וכי הוא לא יאפשר פגיעה רוחבית בשכר העובדים החברה.

במצב בו הוצאות השכר של בזק נאמדות ביותר מ-1.25 מיליארד שקל בשנה גם פרישת מאות עובדים בשנה, בהתאם לסיכומים, אינה עונה על צורכי ההנהלה וקצב ההתייעלות שהיא מקווה ליישם בחברה. ועל כן תמשיך הנהלת החברה במאמציה לרתום את ועד העובדים להגדלת מכסת העובדים שיפרשו השנה ובשנים הקרובות, מעבר להסכם הקיים לפרישת כ-1,770 עובדים עד סוף 2008.