גם בשנת 2002, שנה רביעית ברציפות, המשיך בנק ישראל לככב ברשימת הגופים הציבוריים בהם התגלו חריגות שכר. 34 עובדים, מתוך 800 עובדי בנק ישראל, רשמו לעצמם בשנת 2002 עליית שכר של מעל 7.5% ובכך התברגו לרשימה המפוקפקת של חריגי השכר, הנחשפת בדו"ח השנתי של יובל רכלבסקי, הממונה על השכר באוצר. לשם השוואה, בשנת 2001 נרשמו רק 27 חריגים, כך ששיעור החריגים בבנק רק הלך וגדל, וזאת למרות הביקורת הציבורית.
על רקע המאבק המתוקשר בין משרד האוצר ובין בנק ישראל בנושא שכר עובדי הבנק בולט השנה מקומם של 115 מבכירי הבנק בטבלאות מקבלי השכר הגבוה בגופים הציבוריים. 115 עובדים בבנק ישראל מרוויחים בממוצע כ-41.3 אלף שקל לחודש, כאשר עלות שכרם הכוללת עומדת על 54.9 אלף שקל בחודש, או 659 אלף שקל בשנה.
שיאן השכר השנה בבנק ישראל הוא סגן מנהל מחלקה אשר הרוויח בחודש 53.5 אלף שקל, בממוצע, כאשר עלות שכרו הגיעה ל-70.2 אלף שקל. עוד בין המובילים בשכר בבנק ישראל ניתן למצוא שני סגני מנהלי מחלקות נוספים שעלות שכרם הגיעה ל-70 אלף שקל בחודש, יועץ למנהל מחלקה עם עלות שכר חודשית של 68 אלף שקל בחודש, מתכנת ראשי עם עלות שכר חודשית של 59 אלף שקל בחודש, ושני יועצים לנגיד עם עלות שכר של 53 ו-54 אלף שקל בחודש.
בנק ישראל: מספר הבכירים ירד ל-70
מהנתונים הכללים של הבנק עולה כי שכרו הממוצע של עובד בנק ישראל עמד בשנת 2002 על 21.1 אלף שקל בחודש, כ-1.9% יותר ממה שהרוויח עובד זה בשנת 2001. עלות שכרו של העובד הממוצע עלתה בשנת 2002 בשיעור חד יותר של 3%, ועמדה בשנת המיתון הקשה ביותר שעברה על המשק זה מספר עשורים על רמה של 28.6 אלף שקל בחודש. כאמור, בשנת 2002 עבדו בבנק ישראל כ-800 עובדים, כך שעלות השכר של הבנק הסתכמה בשנת 2002 ב-274.2 מיליון שקל, כ-2.4% יותר מאשר בשנת 2001. יש לציין כי רמת השכר הממוצעת בבנק ישראל היתה בשנת 2002 מן הגבוהות מבין הגופים הציבוריים, וזאת נוכח השכלתם הגבוהה יחסית של עובדי הבנק.
השנה, לראשונה, מפרט רכלבסקי בדו"ח את מינם של העובדים המתברגים בטבלאות החריגים ובטבלאות השכר הגבוה. מבין 115 המתברגים בטבלת השכר הגבוה ניתן למצוא 32 נשים בלבד, כאשר המובילה ביניהן היא סגנית מנהל מחלקה, אשר מרוויחה שכר חודשי של 52.7 אלף שקל בחודש, המהווה עלות שכר של 69.6 אלף שקל בחודש.
כבכל שנה לא נפקד מקומו של הספרן של בנק ישראל מרשימת מקבלי השכר הגבוה. בשנת 2002 קיבל הספרן משכורת חודשית ממוצעת של 46.5 אלף שקל בחודש, בעלות ממוצעת של 61.4 אלף שקל. יש לציין כי בשנת 2001 הרוויח הספרן 46.4 אלף שקל בחודש, כך שב-2002 לא עלה שכרו בשיעור מהותי - אך, מנגד, גם לא ירד.
במסיבת העיתונאים הציגה אתי גבאי, מרכזת בכירה באגף האכיפה, דוגמאות לחריגות לכאורה בבנק ישראל. בהם, תוספת ארוחת צהריים במאות שקלים לעובדים, הנחשבת גם לצורך חישוב הפנסיה, תוספת עיתונים, שכר עידוד על הגעה לעבודה, החזר הוצאות רכב גם לעובדים שאין להם כלל רישיון נהיגה.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "משנת 1987 ירד מספר עובדי הבנק מ- 1225 עובדים לכ- 800 כיום - ירידה של כ- 35% במספר העובדים, וב- 4 השנים האחרונות ירדה המצבת בכ- 200 עובדים. ירידה זו חוסכת למשלם המסים עשרות מיליוני שקלים מידי שנה, והיקפה יוצא דופן ומרשים במיוחד לנוכח הגידול במספר העובדים בכלל הסקטור הציבורי".
בבנק מסבירים כי רמת השכר הגבוהה בו נובעת מאופי העבודה המחייב ריכוז אנשים בעלי השכלה אקדמית בשיעור גבוה יותר מגופים אחרים במגזר הציבורי. עם זאת, אומרים בבנק, "קבוצת בעלי השכר הגבוה בבנק, כפי שדווח בדוח הממונה, קטנה אף היא בהיקף מרשים ובשלוש השנים האחרונות (בין 2001 ל- 2003) היא ירדה ב- 50%, מכ- 140 עובדים בסוף 2001, ל- 115 בסוף 2002 ול-70 עובדים בלבד בסוף דצמבר 2003. מגמות אלו הן תוצאה של מדיניות הבנק לצמצום מספר העובדים הבכירים".
הכוננויות של מנכ"ל הביטוח הלאומי עלו כ-22 אלף בחודש
כתב "הארץ" צבי זרחיה מוסיף:
שיאן השכר לשנת 2002 הוא פרופ' עזאי אפלבאום, מנהל מחלקת ניתוחי לב בסורוקה, שעלות שכרו היית בה 141 אלף שקל לחודש.
הדו"ח מתייחס גם לעלות שכרו החודשית של מנכ"ל הפורש של המוסד לביטוח לאומי, פרופ' יוחנן שטסמן. זו הגיעה בשנת 2002 ל-58,509 שקל, מתוכם 21,952 שקל בגין כוננויות. שכרו החודשי ברוטו של שטסמן היה בממוצע 41,678 שקל. מרכיב הכוננויות בשכרם של רופאים בביטוח הלאומי ובשירות המדינה מעלה את שכרם בשיעורים ניכרים. בשנים האחרונות שררו חילוקי דעות רבים בין שטסמן לבין משרד האוצר שדרש לקבוע לו רמת שכר נמוכה יותר.
התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית סיימו את 2002 ללא חריגות שכר. מבחינת התעשייה האווירית מדובר בשינוי מרענן, לאחר שבכל אחת מארבע השנים הקודמות נרשמו בחברה חריגות לכאורה. לפי הדו"ח, הסתכמו עלויות השכר החודשי של התעשייה האווירית ב-227 מיליון שקל, עלייה של %2 בהשוואה לשנה הקודמת.
למרות ההפסדים של 24 מיליון שקל שנרשמו באל-על בשנת 2002, כל הבכירים החברה נכללים פעם נוספת בדו"ח הוצאת השכר. יו"ר מועצת המנהלים של אל על, מיכאל הלוי, ניצב בראש רשימת עלות השכר עם 58,320 אלף שקלים לחודש. שכרו הממוצע הוא 44,411 שקל ברוטו לחודש. עלות שכרם הממוצעת של ארבעה סגני מנכ"ל בחברה נע בסביבות 45 אלף שקל.
בתגובה לפרסום דו"ח השכר, קוראת ההסתדרות לחקוק חוק שכר מקסימום. ההסתדרות מאשימה את הממשלה בהגדלת הפערים, בין היתר על ידי הרפורמה במס שמגדילה בשיעור ניכר הרבה יותר את משכורותיהם של מקבלי השכר הגבוה לעומת מקבלי השכר הנמוך.
ההסתדרות קוראת גם לחשוף את נתוני מקבלי השכר הנמוך, כדי לראות כמה מהם אינם מגיעים לשכר מינימום, כמה נמצאים מתחת לקו העוני וכמה נזקקים לקצבאות השלמת הכנסה.