על פי חוק זכויות יוצרים, הדומה בניסוחו לנוהל איסור הפצת סיכומי שיעורים בשנתון האוניברסיטאי, יש לבקש "רשות מפורשת בכתב מבעלי הזכויות להפצה". בלעדיה, חל איסור מוחלט "לשכפל, לצלם, לאחסן במאגרי מידע או לשדר בכל דרך שהיא באמצעי אלקטרוני, אופטי, מכאני או אחר".
האם ישנם קלסרים במרתפי האוניברסיטה, גדושים במכתבי הוצאות לאור ומחברים, המאשרים זאת לכל ספר ומאמר המתועדים ב"שמורים האלקטרוניים"? ספק רב.
תגובת הדוברות: "ה'שמורים האלקטרוניים' משמשים לצורך לימוד עצמי של הסטודנטים, ואין בכך הפרה של זכויות יוצרים".
בבירור הנושא מול יועצת משפטית של חברת הוצאה לאור ידועה (שמה שמור במערכת), שקטעים מספריה מופצים באתר הספרייה, הופתעה היועצת לשמוע על הנוהל: "לא ידעתי שדבר כזה קיים. זה מפתיע אותי. איני בטוחה שהמו"ל לא יתנגד לכך".
תקדים 'גלעד-אביב' ותעלומת זכויות היוצרים של סיכומי השיעורים
כשאתם נותנים לחבר שהפסיד שיעור לצלם סיכום, האם אתם מפרים זכויות יוצרים של המרצה ושל האוניברסיטה? ומה אם הסיכום האיכותי מתגלגל הלאה, ומגיע לידי מאות סטודנטים במהלך השנים?
תאי הסטודנטים נוהגים ללקט סיכומים כאלו, ולמכור אותם במחירי עלות הצילום זה שנים, בלא כוונת רווח. אולם תחת הוראה חדשה שהחלה לפני כשנתיים בפקולטה למשפטים, וחלחלה השנה גם לתקנון כלל האוניברסיטה, חל איסור מוחלט על הפצת חומר בצורה זו.
בעקבות זאת, הועמדו לדין משמעתי יו"ר תא 'גלעד-אביב' אשתקד, אסף שגב, ושלוש סטודנטיות מהפקולטה למשפטים, פעילות התא.
במקור הואשמו הארבעה בהפרת זכויות יוצרים, אולם נוכח מחלוקת בין האוניברסיטה לחלק מהמרצים על אודות בעלות הזכויות, שונה סעיף ההעמדה לדין ל"אי ציות להוראות ולנוהלי האוניברסיטה" ו"סיוע להפצה".
ניר קידר ורונן פוליאק, סטודנטים מצטיינים למשפטים, הוצמדו להגנת הנאשמים. מולם התייצבו תובעת האוניברסיטה, (שסירבה להתראיין לכתבה זו), ודיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' זמיר, מגיש התלונה.
"האוניברסיטה טוענת שזכויות היוצרים שלה, כיוון שכל מלל שיוצא בשטח האוניברסיטה הוא רכושה ", אומר פוליאק. "זמיר טוען שהזכויות שייכות למרצים. הוא מסתמך על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, שבו תבע המרצה תלמיד שאיגד הרצאות לספר ומכר אותו מחוץ לאוניברסיטה בצורה מסחרית. ביהמ"ש קבע שזכויות היוצרים שייכות למרצה, ושעליו לפצותו. במקרה כיום, מדובר בפעילות פנים-אוניברסיטאית, התנדבותית ולא מסחרית, הבאה לשרת את הסטודנטים הזכאים להגיע להרצאות ונגישים לחומר המועבר בהן".
"אני חושב שהזכויות אינן שייכות לא לאוניברסיטה ולא למרצים, אלא איפשהו באמצע, אצל הסטודנט שמשלם שכר לימוד, שמסכם את השיעור", אומר שגב. "לדעתי, אף אחד לא יכול להגיד לסטודנט שרוצה להפיץ את הסיכומים שלו למי שרשאי ללמוד את החומר בתוך הפקולטה, לא להפיץ".
נזק מוחי
ההתנגדות שפרופ' זמיר מביע, נובעת בעיקר מהסיבה שהפצת הסיכומים מראש פוגעת בחשיבת משפטני המחר: "אין דרך למנוע מתלמידי השנה הבאה להצטייד בסיכומי ההרצאות, ועובדה זו מחבלת בהכשרת המשפטנים כפי שאנו מאמינים שיש להכשירם", אמר פרופ' זמיר. "כתוצאה מתופעה זו, נאלצנו לבטל את הבונוס על השתתפות פעילה בשיעור בחלק מהשיעורים, בחלק מהקורסים נאלצנו לעבור מבחינות בחומר פתוח לסגור, משום שבמקום ללמוד את החומר, סטודנטים 'הקיאו' קטעים שלמים אל מחברות הבחינה".
"עבור רוב התלמידים, החוברות משמשות כחומר עזר כתוב שחוסך את הצורך בסיכום דקדקני" אומר פוליאק, "לכן החוברות מפנות זמן להתעמקות בדיון ומשפרות בהבנת נושא השיעור. יש סטודנטים שמגיעים לשיעורים וכותבים כל מילה, אינם מקשיבים לנעשה בשיעור, ועושים 'תואר בלסכם', לו הניחו את העט, והיו שומעים לעצת המרצים: 'אל תסכמו, הקשיבו', הם היו נכנסים לדיון וחושבים עצמאית במקום לסכם. דבר זה מתאפשר בעזרת החוברות"
בספר הביוגרפיה של נשיא ביהמ"ש העליון, פרופ' ברק, "כבודו", מצוין: "הוא הקפיד ללכת להרצאות, סיכם אותן ואחר כך כינס אותן בחוברות לימוד לתועלת אותם סטודנטים שהיו חרוצים פחות. הביקוש לחוברות של ברק היה רב והן נמכרו במאה לירות החוברת. החוברות האיכותיות האלה המשיכו לשמש דורות של סטודנטים זמן רב אחרי שברק סיים את לימודיו".
מלשכת ברק סירבו להגיב, אולם יודעי דבר מעידים שברק, משפטן מבריק מצעירותו, ידע לכסות עצמו בהיבט זכויות היוצרים באמצעות הבעת תודות בחוברותיו למרצים, שאף נרתמו למשימה ועיינו בהן טרם הפצתן.
קצת להפסיד וקצת לנצח
לפי הפשרה שהועלתה, הנחת היסוד תהיה שאפשר להפיץ סיכומים, אלא אם המרצה הטיל על כך וטו במפורש ומראש. כך תעבור המחלוקת מהמישור המשפטי לציבורי, טוען פוליאק. "אנו חיים בשוק תחרותי גם מבחינת המרצים. אם מרצה אחד יסכים ומרצה אחר יאסור, תנועת הסטודנטים תהיה לעבר המרצה שמתיר. "
במהלך דצמבר ייערך דיון נוסף, ובו ישיבו הצדדים על הצעת הפשרה .
"אילו הייתה דרך להבטיח שהסיכומים שיופצו בסוף השנה לא יגיעו לידיהם של תלמידי השנה הבאה, הנזק היה פחות במידה ניכרת" אמר פרופ' זמיר.
דוברות האוניברסיטה הוסיפה כי: "הפקולטה למשפטים החליטה משיקולים אקדמיים-פדגוגיים לאסור הפצה המונית של סיכומי הרצאות. אין לפקולטה כל התנגדות לפרסום סיכומי הרצאות בהסכמת המרצה".
לעומתם, שגב סבור שספק אם תופעת הפצת החוברות תיעלם מהעולם: "אני חושב שהקשר בין להעמיד לוועדת משמעת, לבין לסיים את התופעה של החוברות, לא קיים. לא נראה לי שיש מישהו באוניברסיטה שחושב שהתופעה הזו תיפסק. "