רה"מ: הממשלה עומדת מאחורי השגריר בשבדיה

ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר בפתח ישיבת הממשלה הבוקר כי שוחח אמש עם שגריר ישראל בשבדיה, צבי מזאל, והביע תמיכה בהחלטתו לחבל שלשום במיצג במוזיאון בשטוקהולם, שכלל תמונת מחבלת מתאבדת. "הודתי לו על עמידתו מול הגברת תופעת האנטישמיות", אמר שרון לשרים, "ומסרתי לו כי הממשלה עומדת מאחוריו על המעשה הזה... שגרירנו צבי מזאל נהג כפי שצריך. התופעה שראינו שם היא כל כך חמורה, שאסור היה שלא להגיב על כך במקום". בגלי צה"ל דווח כי שגריר שבדיה בישראל, רוברט רידברג, זומן לפגישה במשרד החוץ כדי להביע בפניו מחאה רשמית על הפרשה.

כתבי "הארץ", יוסי מלמן, עמירם ברקת ודנה גילרמן, מוסיפים:

גם שר החוץ, סילבן שלום, שיבח את מעשה השגריר והעניק לו גיבוי. ישראל מחתה אתמול בפני שבדיה על מה שהגדירה "מיצג הזוועה". סמנכ"ל משרד החוץ, רן קוריאל, שוחח עם שגריר שבדיה, ואמר כי ישראל רואה בשבדיה אחראית למיצג ולא תאפשר לה להסתתר מאחורי טענה של "חופש ביטוי" למעשים המצדיקים פיגועים.

בממשלת שבדיה גינו את מעשה שגריר ישראל. משרד החוץ השבדי זימן את השגריר מזאל לשיחת הבהרה מחר, שבה יתבקש להסביר מדוע חיבל במיצג. דוברת משרד החוץ השבדי אמרה אתמול כי מעשה השגריר "אינו מקובל".

במיצג, המכונה ""שלגייה והשיגעון של האמת", הוצגה תמונתה של הנאדי ג'ראדאת, המחבלת שהתאבדה בפיגוע במסעדת "מקסים" בחיפה באוקטובר, ורצחה 21 בני אדם. המיצג מורכב מבריכה מלאה במים בצבע אדום, שבתוכם סירה שעליה תמונת המחבלת. יוצרי המיצג הם המוסיקאי דרור פיילר, שגדל בישראל ועזב אותה בתחילת שנות ה-70, ואשתו, האמנית השבדית גונילה חולד.

התערוכה הוצגה לקראת ועידה בינלאומית בנושא "מניעת רצח-עם" שאמורה להיערך בשטוקהולם בסוף החודש. ישראל הודיעה אתמול לשבדיה כי תשקול מחדש את השתתפותה בוועידה, אם לא תדאג להסרתו לאלתר של המיצג.

מזאל, שהגיע שלשום בערב לתערוכה, ניתק מהחשמל את שלושת הזרקורים שהאירו את המיצג והפיל אחד מהם. השגריר אמר אתמול ל"הארץ" כי תיכנן את פעולת המחאה מראש, לאחר שמנהל האירוע סירב לבקשתו להסיר את המיצג. לדבריו, "לא יכולתי לראות איך תערוכה, שכותרתה 'לעשות שינוי', ועוסקת בנושא של מניעת רצח-עם יכולה להציג מיצג שבו מופיעה תמונתה של רוצחת שרצחה 21 בני אדם. זה היה הלם בעבורי. בעיני זו לא יצירת אמנות אלא מעשה מפלצתי".

במשרד החוץ הישראלי השקיעו בחודשים האחרונים מאמצים כדי להבטיח שהסכסוך הישראלי-פלסטיני יישאר מחוץ לסדר היום של ועידת הג'נוסייד. "המטרה היתה למנוע 'דרבניזציה' של הוועידה" אמר אמש בכיר במשרד החוץ, בהתכוונו למפגן האנטי-ישראלי שהתחולל בוועידה לזכויות האדם בדרבן לפני שנתיים וחצי.

עד אתמול שררה במשרד החוץ תחושת סיפוק מההישגים שהניבו המגעים, ובראשם הסכמת השבדים לאפשר רק לנציגי מדינות להשתתף בוועידה. בדרך זו, נמנעה הזמנת אישים מהרשות הפלסטינית ומארגונים אנטי-ישראליים. התערבות ישראלית הובילה לסיכול הזמנתם של כמה אישים נוספים מהעולם הערבי.

בכיר במשרד שהיה מעורב במגעים אמר אתמול, כי בשיחות שקיים עם המארגנים השבדים בעקבות התקרית נאמר לו כי המארגנים לא היו מודעים למשמעויות הפוליטיות של המיצג כשהסכימו להציגו. "השבדים יודעים היטב שהמיצג מנוגד לסיכומים אתם", אמר, "מה שהם עשו הוא, מבחינתנו, הפרת כל הסיכומים".

ועידת הג'נוסייד בשטוקהולם נועדה להיות הכינוס הרביעי והאחרון בסדרת ועידות דו-שנתיות בנושא הפקת לקחי השואה שיזם ראש ממשלת שבדיה, גיוראן פרסון.

האמן שעומד במרכז הסערה, דרור פיילר, יליד 51', נולד וגדל בקיבוץ יד חנה. הוא שירת בצנחנים וסירב לשרת בעזה כבר בשנות ה-70. מאז 73' הוא מתגורר בשבדיה. בשנות ה-80 ויתר על הדרכון הישראלי שלו.

פיילר גינה אתמול את מעשה השגריר הישראלי. הוא כינה את המעשה "ונדליזם" ואמר שהיה בכך ניסיון לפגוע בחופש הביטוי ובחופש האמנותי. "אני חושב שהשגריר עשה שירות רע מאוד למדינת ישראל", אמר פיילר, "אני נעלב מהטענה שהיצירה שלנו נועדה לתת לגיטימציה לפיגועי התאבדות. אילו טרח השגריר להסתכל היה רואה ליד המיצג את הטקסט שבו אנחנו כותבים שג'ראדאת רצחה 21 חפים מפשע ומציינים את שמותיהם. כל בר דעת היה יכול להבין שאנחנו מנסים להביע כאב לנוכח שפיכות הדמים".

לשאלה אם הוא שמח במהומה שפרצה, אומר פיילר: "ברור שאני מצטער. זה לא עושה שירות טוב לישראל. כל המהומה נוצרה בגלל השגריר שלכם".

שלנו, אתה מתכוון.

"שלכם. אני דיברתי היום עם השגריר שלי, שגריר שבדיה בישראל, והוא אמר שזה איום ונורא. שזו התקפה על חופש הדיבור בשבדיה ועל הדמוקרטיה".

מה בדיוק משמעות המיצג?

"הסירה לבנה, היא אולי האמת, והאמת, כידוע לך, צפה על נהרות דם ותמיד היתה. זה בדיוק מה שקורה. בטקסט שמלווה את העבודה, אנו מדברים על כך שהמחבלת הרגה חפים מפשע".

למה בחרתם להשתמש בתמונתה ולא בתמונת הקורבנות?

"כי בתמונה הזו, עם הפנים הלבנות והשפתיים האדומות, היא נראית כמו שלגייה. היא משמשת כסימבול ארכאי של טוב לב, ומצד שני היא מפלצת. זה מה שקורה כשדוחפים מישהו לפינה, הוא נהיה בסופו של דבר מפלצת. כשאין בשביל מה לחיות מוצאים בשביל מה למות".

"העבודה אינה פלקטית, יש לה קונוטציות פוליטיות, אבל אפשר לראות אותה בכמה וכמה רבדים. אני יכול להבין שאנשים לוקחים את זה ללב, שלא מסכימים, שחושבים שזה איום ונורא. אבל מכאן ועד להרוס עבודה זה דבר בלתי מתקבל על הדעת".

את המיצב שעורר את המהומה "שלגייה והשיגעון של האמת", מלווה טקסט שכתבה אשתו של פיילר, גונילה חולד, ובו ציטוטים מאגדת שלגייה לצד תיאור מעשי המחבלת ומניעיה. הסאונד ברקע הוא עיבוד של פיילר לקנטטה מס' 199 של באך, "הלב שלי שוחה בדם".

לדברי חבר של פיילר, האמן בוקי גרינברג, פיילר הוא אחד המוסיקאים המוערכים בשבדיה ובאירופה בתחום מוסיקת הנויז. גרינברג טוען, כי פיילר מכונה באירופה טרוריסט מוסיקלי. "זה אומר שהוא פשוט מטיל פצצות לא נעימות לאוזן".