שודדי הקאריביים

אח, איזה מעדן הוא "שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה" (להלן: שהקהה – סוג של תרועת קרב פיראטית, שהקהה!). הסרט, שרק לפני מספר ימים פורסם כי זכה במקום הראשון בתחרות על ליבו של הקהל האמריקאי, בסקר דעת קהל, הוא באמת דארלינג. דארלינג, קודם כל בגלל הקאסט המבריק – ג'וני דפ (שעם כל סרט חולף מוכיח כי הוא אחד השחקנים המגוונים והמקוריים ביותר בהוליווד של ימינו), אורלנדו בלום (המגה בייב הזכרי החדש מבית היוצר של "שר הטבעות"), קיירה נייטלי (שביחד עם סקרלט ג'והנסון מ"אבודים בטוקיו" מהווה הבטחה לעתיד מאוד פוטוגני בקולנוע הבריטי ושמירה על מסורת קתרין זיטה ג'ונס וג'וליה אורמונד כייצוא בריטי איכותי בתחום השאפות) וג'פרי ראש, שמאז "ניצוצות" לא נראה כה מבסוט מעצמו וכה במקומו.

מכל מקום, "שהקהה", היא סיפורה של ספינת פיראטים שסובלת מקללה נוראה. לאחר שהספינה מגיעה לאישה בו שוהים וויל טרנר (בעל העבר הפיראטי) ואליזבת סוואן (בת המושל המאוהבת בו בסתר) וקפטן ג'ק ספארו (פיראט נווד שמחפש את עצמו ואת תהילתו בחזרה) בחיפוש אחר מטבע זהב מסויימת מאוד, נקלעים כל הארבעה (כולל קפטן ברבוסה, מפקד ספינת הפיראטים) למסע הרפתקאות קומי, הזוי, משעשע, שנון, מצולם כהלכה וסקסי מאוד – על הים.

האמת היא שעם צאתו של "שהקהה" לאקרנים ראיתי בו מהתלה קולנועית לא מזיקה ותו לא, עוד גחמה משועשעת של אולפני "דיסני" בדרך אל המאתיים מיליון. אבל צפייה בדי.וי.די – ובעיקר בדיסק הבונוס העשיר להתפקע של התוספות – הופכת את המפגש עם "שהקהה" לכיף קולנועי של ממש ולבית ספר אמיתי. נפתח ברצועות הבמאי, השחקנים וכותבי התסריט – קראתם נכון. שלוש רצועות כאלה מוגשות לצופה ודרך סקירת כל אחת מהן בתורה הוא יכול לקבל תמונה עשירה ונדירה למדי של הטייקים של כמעט כל אחד מהנוגעים בדבר.

נוסף לכך ניתן להציץ ב"שהקהה" המקורית, כלומר, מתקן השעשועים שנמצא בדיסנילנד, אשר היווה את ההשראה לסרט ולמשפט הביקורת המפורסם עליו: "זהו הסרט הטוב ביותר שנעשה אי פעם בהסתמך על מתקן שעשועים". הפרק הדוקמונטרי ההיסטורי על תולדות הביזה בים גם הוא מעניין וחביב מאוד לצפייה. בכלל, "שהקהה" הוא יצור חביב מאוד. אורח מסביר פנים שכיף לארח אותו בסלון הבית. למעשה, קשה לי לחשוב על סרט יותר "לכל המשפחה" מ"שהקהה", שנעשה בשנים האחרונות.

מעניין לראות, בהקשר שלו, אם ג'וני דפ, בתפקיד מוטרף ומבריק יזכה למועמדות אוסקר (לה הוא ראוי וחצי). אם תמשיך האקדמיה לבכר על פיו דמויות מיוסרות מ"מיסטיק ריבר" היא תעשה שקר בנפשה ותחתור תחת המסורת ההוליוודית המפורשת: קולנוע נועד להיות, קודם לכל, בידור. מבחינת מוצר בידורי, "שהקהה" הוא מוצר מנצח. המאסטרו המנצח על כל החגיגה הזאת, ג'וני דפ, ראוי לאוסקר ולו כסטייטמנט הוליוודי והודאה בכך שז'אנר זה, כאשר הוא נעשה כהלכה, יכול להיות גם הוא, קולנוע מצויין.