האמת, ריבלין צודק. איזו חוצפה יש לבג"ץ המעאפן הזה להתערב בעניינים של שועי הארץ? שבג"ץ והעניים שלו ביחד יגידו תודה שהלורדים המולכים עלינו בכלל מואילים בטובם להעמיד פנים שמעניין אותם אם מישהו (זולת עצמם כמובן) מתקיים בכבוד או לא. מה, מס שפתיים זה כלום? זה לא מפחית מכבודם של שרים בחליפותיהם, שבעומק ליבם היו מעדיפים לומר "אם אין לחם שיאכלו חובזה"?
"הכנסת רואה בדאגה גלישת בית המשפט העליון לנושאים שבמובהק הינם בתחום הסמכות והאחריות של הרשויות המבצעת והמחוקקת" נאמר בהודעה שפירסם אתמול בית המחוקקים בראשו עומד אותו ריבלין. ולפי התגובה הציבורית לדבריו ("אם לשופטים אכפת, שירוצו לכנסת", זעקו התגובות לידיעה על העימות המתפתח בין בית המשפט לכנסת) נראה שהמורים לאזרחות בישראל אכלו לחם חסד בשנים האחרונות.
בכלל, השתלט בארץ בוז גלוי לכל מי שעדיין מנסה לרסן את השתוללות בעלי השררה. אולי זה מחיר המריחות והסחבת, אבל נדמה שהאזרח הקטן קץ אפילו בהעמדת פנים של מנהל תקין. רוצה לומר: תנו לי בריונות גלויה ולא פסיחה על הסעיפים. לפחות אדע איפה אני עומד.
הבעיה היא בפשטנות המחשבה, הסבורה כי דמוקרטיה היא מין מכניזם שמספיק להתקינו פעם אחת, ומאותו רגע הוא מתקתק לו מעשה קסם, בכוחות עצמו. האמת היא שונה: דמוקרטיה אינה אלא מערכת חוקים, המאפשרת מאבק הוגן. אבל השמירה על זכויות הפרט, על זכויות החלשים, על זכויות הנשלטים מול השלטון כל אלה אינם הופכים למיותרים מרגע שהתקנת את תוכנת הפלא דמוקרטיה (גרסה 2.1). הבריונות, העריצות והחמדנות הם כולם חלק מהטבע האנושי, ואין ברירה אלא להמשיך את המאבק נגדם כל יום, כל שעה. הדמוקרטיה רק נותנת סיכוי לנצח, אבל היא לא מונעת מבעלי השררה לנסות לעבוד עלינו, והיא לא פוטרת אותנו מעמידה על המשמר.
אלא שנדמה כי רובכם עייפתם מלעמוד על המשמר, עייפתם מן המאבק הסיזיפי בחוצפת השליטים, ואתם מעדיפים את השקט על הצדק. הבעיה כמובן, היא שבלי צדק לא יהיה שום שקט. כמו שזעקו השחורים בארה"ב בשנות ה-60: No Justice, no peace.
מה שריבלין לא מבין הוא שבג"ץ אינו האויב שלו. בג"ץ הוא החבר הכי טוב שלו. בג"ץ, הבא להכריח את הממשלה להימנע מהרעבת אזרחיה, הוא הדבר היחיד שעומד בין ריבלין לבין התפרצות של זעם שכמוה איש מאיתנו אינו רוצה לראות. כי אם תיכזב תקוותם של הרעבים בבתי המשפט, הם יבואו לבקר את ריבלין בירושלים, עם לפידים וקלשונות בידיהם, ואז זה לא ייגמר בעוגת קצפת.
בפעם הבאה זה לא ייגמר בעוגת קצפת
רחביה ברמן
14.1.2004 / 15:48