יצחק מרדכי הורשע בביצוע מעשים מגונים בשתי נשים

מאת תולי שרגאי

שופטי בית משפט השלום בירושלים, יעקב צבן, רפי כרמל ורבקה פלדמן, הרשיעו את חבר הכנסת יצחק מרדכי בביצוע מעשים מגונים, חלקם בכוח, בשתי נשים. הוא זוכה מביצוע מעשים מגונים בכוח והטרדה מינית של מזכירתו בזמן ששימש כשר התחבורה. השופטים בחרו שלא להאמין לש' מזכירתו של מרדכי, שמתלונתה החלה הפרשה. מרדכי ישב לאורך כל הדיון מטרים ספורים מהשופטים ופניו נותרו קפואות עת הכריזו על הרשעתו.

בית-המשפט קיבל את תלונותיהן של א', שהיתה פקידה בלשכת מרדכי בעת ששימש אלוף פיקוד צפון, ובתלונתה של הפעילה הפוליטית נ', שסיפרה כי מרדכי ביצע בה מעשה מגונה בביתו במוצא לפני כחמש שנים. השופטים קבעו כי התגלו סתירות בין תלונתה הראשונית לבין דבריה בחקירת המשטרה. לגבי תלונתה של ש', מזכירתו במשרד התחבטורה, אמרו הבופטים: "אין בידינו די ראיות לקבוע שהיתה כאן הטרדה מינית. הסתירות הרבות שנמצאו בעדותה אינן מאפשרות לנו לקבוע שהוא אשם. אנחנו לא אומרים שהמתלוננת שקרנית". הטיעונים לעונש במשפט מרדכי ישמעו במועד אחר.

עם תום הדיון אמר מרדכי: "אלחם בכל כוחי ועד כלות נשימתי בכל המהלכים המשפטיים כדי להוכיח את חפותי. באישום המרכזי - זוכתי". עורך דינו של מרדכי, דרור ארד איילון, האשים את התקשורת והמשטרה ב"קונספירציה" נגד מרדכי. איילון אמר בצאתו מאולם בית המשפט כי "השופטים לא התייחס לשורה של טיעונים שעלו במשפט. לדעתי יש כאן קשר בין התקשורת למשטרה". לדבריו המשטרה דאגה, במהלך יוצא דופן, להוציא לאור קטעי פרשיות שהביאו לבסוף להרשעתו.

דקות אחדות לפני אחת בצהריים הגיע יצחק מרדכי מלווה בעשרות חברים ותומכים אל אולם בית משפט השלום בירושלים, הוא סירב להתראיין וחמק פנימה. בכניסה המתינו למרדכי עשרות מפגינות מארגוני נשים וקראו קריאות גנאי בגנותו.

אלה היו דברי השופטים להרשעתו של מרדכי על סמך עדותה של א', חיילת ששירתה תחת פיקודו בפיקוד הצפון: "גירסתה אמינה, שתיקתו במשטרה מהווה חיזוק לגירסתה". המדובר בשני מקרים, הראשון בבת יער, הסמוכה למחנה פיקוד הצפון, והשני בנתניה, בביתו של מרדכי בהם תקף מרדכי את המתלוננת וניסה לכפות עצמו עליה.

הפרשה התפוצצה לפני כשנה כאשר פקידת לשכתו במשרד התחבורה, התלוננה נגדו במשטרה בטענה כי ביצע בה מעשים מגונים. זמן קצר לאחר מכן הצטרפו לתלונה שתי נשים נוספות, האחת פעילה פוליטית שהיתה בקשר עם מרדכי כשהיה שר ביטחון. השנייה, שירתה תחת פיקודו כשהיה אלוף פיקוד צפון.

במהלך המשפט התייצבו על שולחן העדים שמונה עדי הגנה ו-19 עדי תביעה. נקודת המחלוקת במשפט היתה סביב אמינותה של העדה הראשונה, הפקידה במשרד התחבורה. גם התובע הסכים שמדובר בבחורה "שאינה מקפידה על האמת". מרדכי עצמו הכחיש בבית המשפט את כל ההאשמות נגדו.

העונש המירבי שעשוי להיגזר על מרדכי הוא שבע וחצי שנות מאסר. אם יורשע גם בערעור, צפוי מרדכי לרצות את עונשו בכלא מעשיהו או בכלא חרמון.