שינוי היא הש"ס החדשה

אם אתם נמנים על בוחרי שינוי, בטוחני כי אתם חשים סוג של אי נוחות כללית בכל הקשור להתנהלותה של נציגתכם בשבועות האחרונים, בכל הנוגע לניסיונות הסחיטה התקציבית והמניפולציות שמבצעים חברי המפלגה עת מתקרבת שעת הש' בדיון בחוק ההסדרים. שינוי, אשר חרטה על דגלה את ניקיון הכפיים וישרות הדרך, נדמית כשחקן פוליטי מהזן המוכר והמאוס. אותו סוג בדיוק אותו היא עצמה ביקשה לשלוח ליציע האופוזיציוני, לפחות עפ"י הצהרות לפיד ואנשיו, בעידן הפרה קואליציוני שלהם.

אבל התנהלותם של לפיד ושות' במהלכים הקואליציוניים לקראת החתימה על התקציב מעלה את השאלה מהו בעצם ההבדל בין לפיד ושינוי ה"נקייה" ו"השקופה" לבין האנטי תיזה שלהם, אלי ישי וש"ס ה"דמונית" וה"מושחתת"? התדמית אותה שיווקו לנו כה בהצלחה לפיד ומרעיו כללה לא רק אג'נדה פוליטית חדשה, אלא בעיקר תרבות פוליטית אחרת: פחות דגש על ה"אני" ועל האינטרס המפלגתי הצר, ויותר אחריות לאומית. שינוי הציגה את עצמה כאחות הגדולה והדאגנית אשר תשמור שמדינת ישראל לא תקרוס בתוך מדמנה של שחיתויות מזה ועסקונה אינטרסנטית מזה.

אולם בתקציב הראשון שלהם, מתגלים לפיד, פורז, פריצקי ושאר הנבחרת המובחרת מבית היוצר המהוגן והצברי של שינוי כתמונת ראי בה הדמויות הפוליטיות פשוט התחלפו, אך המשחק הוא אותו משחק והקומבינה היא אותה קומבינה. אין כל הבדל בין תביעותיו של אלי ישי לתקצוב מוסדות דת, ישיבות וכוללים בעשרות מיליוני שקלים לבין דרישותיו של לפיד לתקציבי ענק למוסדות תרבות ומופעי פרינג'. אלו גם אלו אינם בנפשה של המדינה (לפחות לא עפ"י הצד שכנגד), אלו גם אלו אינם בגדר יוזמות פיתוח או פרוייקטים בתחום התשתית. אין בהם דבר מעבר לגחמתו של בעל אינטרס. התקצוב למוסדות מסוג כולל או פסטיבל עכו אינו עונה על צרכים לאומיים, אלא אך ורק על אינטרסים פוליטיים צרים ומיותרים.

זעקות השבר של לפיד כנגד הפזרנות המשתוללת של ש"ס נשמעות צבועות מעט בשעה שהוא עצמו מקמבן עוד מחטף למימון תיאטראות כושלים או סטודנטים, שלפחות על פי הפירסומים לא נראה שרמת חייהם נמוכה במיוחד. הלזאת ייקרא אחריות לאומית בעתות מצוקה ומיתון? או שמא מדובר כאן בשטיק הפוליטי הישן של דאגה לקהל המצביעים בלבד?

ברגע האחרון ויתרה שינוי, כמו רוב סיעות הקואליציה, על כעשרה מיליון שקלים מכספי ההעברה שהובטחו לה לטובת תקציב הרווחה. אבל המהלכים הקודמים בהם ניסתה לגרוף עוד מענק ועוד כמה מיליונים לטובת קהלים שבעים (יחסית) בעת שסל הבריאות מקוצץ, אפודי מגן חסרים ללוחמים ונכים משוועים לטיפת כבוד אחרונה, אינם מצביעים על אחריות לאומית, גדלות רוח או שינוי בתפיסה החברתית. להפך, הלחץ שמפעילה שינוי על פקידי האוצר מחדד את תחושת התסכול והמבוכה: גם מכיוונה של "התקווה החדשה" לא תצמח כל ישועה, גם היא מונעת על ידי דאגה לקהל הקטן והבורגני שהצביע עבורה.

יש להניח שלפיד נהנה מעצרות תמיכה מטעם האמנים בתמורה על דאגתו לרווחתם ולמימון פעילותם. מן הסתם נעים לו וחמים בכנסים המוניים כשלצדו נועם סמל, או גילה אלמגור, אך בכך אין שונה במאום מאותן עצרות ענק בטדי, בהן התחמם לו אלי ישי באדרתם של הרב עובדיה והרב כדורי, אל מול קהל האלפים שבאו להריע למנהיג הנדיב.

שני עולמות, שני מנהיגים, בלי הרבה הבדלים למעשה.