לאן נעלמה עינת ויצמן?

כששואלים את עינת ויצמן אם אפשר לקטלג אותה בקטגוריית הסלב שנעלמו, היא נפגעת עד עמקי נשמתה. "מבחינתי ממש לא נעלמתי", היא אומרת. "הופעתי בתיאטרון, השתתפתי בסרטים ובטלוויזיה. העניין הוא שאחרי 'הפוך' הייתה לי בעיה, מה שנהוג לכנות בעיית 'טייפ-קאסט'. הייתי מאוד מזוהה עם הדמות שלי בסדרה, ואנשים חשבו שאני זו הדמות שלי. קשה היה להם לראות אותי בדמות אחרת. אני והסוכנים שלי נלחמנו מלחמות קשות כדי שיסכימו לראות אותי באודישנים לדמות מסוג אחר. זה עדיין מאוד קשה. גם עכשיו, חמש שנים אחרי הסדרה, עדיין כשרואים אותי אני מייד מתחברת לאנשים בראש ל'הפוך' ולדמות הסהרורית שגילמתי שם. זה נורא, וזו עבודה קשה ביותר לצאת מזה. יתכן שזו הסיבה ל'היעלמות', כמו שאת מכנה את זה".

את עינת ויצמן (30), שחקנית וסטודנטית לתואר שני במחקר תרבות, אני פוגשת לשיחה על משחק, לימודים וקצת פוליטיקה של החיים. 5 שנים חלפו מאז ירדה מעל מסך ערוץ 2 התכנית "הפוך", לה חייבת ויצמן את ההצלחה שלה. מאז הסתיימה הסדרה, היא הופיעה בתיאטרון (ליזיסטרטה, ב"קאמרי"), עשתה גיחות לטלוויזיה ("פרנקו וספקטור" בערוץ 2 וגם תכנית תרבות לנוער בערוץ הראשון) והשתתפה גם בשני סרטי קולנוע שטרם יצאו אל האקרנים . בנוסף, השתתפה בסרט הפולחן הישראלי "מבצע סבתא", שם תיזכר כנראה עוד שנים ארוכות כ"אלופת י-ש-ר-א-ל!", כפי שכינה אותה בעלה בסדרה, עמי סמולרצ'יק. למרות השיוך האוטומאטי כמעט לתפקיד ב"הפוך", משתדלת ויצמן להרחיב את מעגל התפקידים שעשתה עד כה.
אחרי "הפוך" לא הרגשת שנגמר לך הסוס? שאולי נסתיימה ההצלחה?
"לא! ממש לא, מאחר שקיבלתי המון הצעות. אך אלו היו הצעות לאותה דמות, ולא רציתי. לא רציתי פשוט להיתקע באותה דמות לנצח. כל דבר שהיה דומה למשהו שכבר עשיתי בעבר, זה כבר לא עניין אותי, וחשבתי שזה רק יזיק לי."
לאיזה כיוון את רוצה ללכת?
"במצב הכלכלי של היום מתבקש לאמר שמה שיתנו לי אני אעשה, אבל אם אני יכולה לבחור הייתי מעוניינת לעשות דרמה, למרות שאני נחשבת לשחקנית קומית. תיאטרון אני פחות אוהבת. בהתחלה גם לא רציתי ללכת לאודישנים לאופרות סבון, אבל אז לאט לאט ראיתי שאין ברירה, ואמרתי לסוכן שלי לשלוח אותי גם לזה. אבל אני מקווה שיוכלו לראות אותי בדברים יותר איכותיים מאופרות סבון".
במסגרת התלבטויות מקצועיות שחוותה, ניסתה ויצמן את מזלה בתחום העיתונות, והתחילה לכתוב במקומון תל אביבי, אבל לדבריה הבינה מיד שזה ממש לא בשבילה.
ואז התחלת לביים?
"נכון, סרט דוקומנטארי. במהלך השנתיים ששיחקתי ב"ליזיסטרטה", צילמתי במשך שנה וחצי כל יום מאחורי הקלעים. ממש כל יום. הצילומים שהתקבלו שם היו כאלו שאף במאי חיצוני שהיה מגיע אלינו לא יכול היה להביא. האינטימיות והאמיתיות שהוצאתי מאנשים היו ברמות מאד גבוהות, מאחר שאני אחת מהצוות. כל הריבים, כל הפרטים הכי אינטימיים, השיחות הכי אמיתיות. לראות שחקנים באמת, כפי שהם מאחורי הקלעים - זה מה שהצלחתי להשיג. ישנם סרטים דוקומנטאריים רבים על מאחורי קלעים של כל מיני דברים, אבל כשמגיע במאי עם צוות שלם אז זה מאבד מן האותנטיות. אין כמו מבט מבפנים".
מה את עומדת לעשות עם החומר שצילמת?
"אני מתכוונת לערוך את זה, ולמכור את זה לטלוויזיה. אני מתחילה ממש בימים אלה. מדובר בסרט שאמור להיות פוליטי. הוא יציג כיצד המציאות הפוליטית חודרת לחיים הפרטיים שלנו, בייחוד של שחקנים, המואשמים לרוב באדישות, בהיותם "דור X". הסרט מציג כיצד המציאות מחלחלת להם אל מאחורי הקלעים. עם זאת, אין מסר פוליטי או כיוון פוליטי גרידא. זהו סרט פוליטי דרך התיאטרון".

את השנים האחרונות העבירה ויצמן, מלבד קריירת המשחק, גם בין ספרי הלימוד. בנוסף, מתגאה ויצמן בקשר של עשרה חודשים עם החבר, איתן. מדובר בקשר הארוך ביותר שהיא הצליחה לקיים עד עכשיו. "זו אהבה גדולה", היא אומרת."זו הפעם הראשונה שאני ממש מאוהבת. הוא אדם נדיר".
מה הוא עושה?
"איתן הוא עורך דין, ולומד לקראת תואר שני בפילוסופיה, כאן באוניברסיטה. הוא נדיר בחכמתו, בצניעותו וביופיו. אהבת חיי".
יש מצב לחתונה?
עינת מחייכת חיוך ענקי. "אנחנו ממש לא מדברים על זה".
את מרגישה מוכנה למערכת יחסים ארוכה?
"אני חושבת שכן. כנראה שהתבגרתי ונרגעתי, ועכשיו אני יכולה להיות רצינית יותר ולהתפנות לזה רגשית. בנוסף יש את העניין של למצוא את הבחור הנכון לעשות את זה איתו. הכרתי אנשים רבים בחיי, אבל איתן הוא מאוד מיוחד, אינטליגנטי ובעל איכויות נדירות."
איפה מוצאים אותך בעוד 10 שנים?
"באופן כללי יש לי ארבע תשוקות בחיים: לשחק, לביים, ללמוד ולהיות עם חבר שלי. בעוד עשר שנים הייתי רוצה ילדים, ולהיות מלאת תשוקה לחיים כמו שאני עכשיו. אני מאוד אופטימית לגבי דברים, ואני חושבת שזה חשוב. אני מקווה לשחק תמיד. זה מחייה אותי, מזרים לי את האדרנלין בגוף. מאז שהייתי ילדה קטנה אני משחקת. זה מקצוע שאני עוסקת בו עם הרבה תשוקה ואהבה".