מאת מוטי גל
פרויד כנראה צדק אחרי הכל: אנו מדחיקים זכרונות. הם לא נמחקים ביעף ממאגר התאים האפורים, כי אם מעוכבים, במנגנון שעדיין לא ברור כל-צרכו. כך לפחות טוענים חוקרים מאוניברסיטת אורגן במחקר חדש.
32 מתנדבים נתבקשו לשנן רשימת 50 צמדי מילים כגון "חוויה" ו"מקק", שאין ביניהם קשר. או אז הציגו החוקרים למתנדבים את המילה הראשונה, ואלו נתבקשו להשיב מהי המילה השנייה בצמד. בשלב השלישי, נתבקשו החוקרים להדחיק את המילה השנייה בצמד למשך מספר פעמים.
החוקרים מצאו כי אלו אשר הדחיקו את המילה השנייה בצמד, לא הצליחו לשחזרה, גם כשהוצע להם סכום כסף כ"פרס". לדעת החוקרים הניסוי מוכיח את העיקרון לפיו אנשים מסוגלים להשפיע על זכרונותיהם. הזיכרון הינו פעולה ככל פעולה בגוף וגם זו עשוייה להיות מעוכבת או מודחקת.
"עיכוב הזיכרון מתרחש ביום יום" כתבו החוקרים בדו"ח המפורסם בגליון האחרון של הירחון New Scientist, "הזכרונות אינם נעלמים, וקיים מנגנון כלשהו המאפשר לשאוב אותם בחזרה לתודעה". כך למשל, הסבירו החוקרים כי ילדים אשר סבלו מהתעללות, הדחיקו את הזכרונות הקשים, ואלו עשויים לצוץ שוב בשלבים מאוחרים יותר של החיים.
זכרונות מודחקים
17.3.2001 / 0:21