בית המשפט העליון בארה"ב הסכים לדון בטענתו של סגן נשיא ארה"ב, דיק צ'ייני, לפיה יש הצדקה לסירובו לחשוף את זהות המשתתפים בשיחות החשאיות שעיצבו את מדיניות האנרגיה של הבית הלבן. מדובר בסכסוך שבוחן את גבולות החשאיות הנשיאותית, מעבר לעניין הקונקרטי.
המקרה הוא חלק ממאמץ משפטי רחב היקף מצד הבית הלבן, להגדיל את כוחו וסמכויותיו של מוסד הנשיאות, והוא מהווה את הבחינה המדוקדקת ביותר של בית המשפט העליון בסוגיית זכותו של הנשיא לחשאיות מאז פרשת פולה ג'ונס של הנשיא קלינטון.
צ'ייני עצמו נודע כמבקר חריף במיוחד של מה שהוא מכנה "היחלשות הכוח הנשיאותי" בשלושים השנים האחרונות. "כוח חקיקתי ומשפטי אינו יכול להגיע לכדי כך שייכפה על סגן הנשיא לחשוף את פרטי התהליך שבאמצעותו משיג הנשיא מידע וייעוץ מסגנו", נאמר בעתירת הממשל.
מה חלקו של יו"ר אנרון?
נושא המחלוקת הוא פגישותיו של פאנל נשיאותי שהורכב על ידי צ'ייני כדי לנסח מדיניות אנרגיה לבית הלבן. גורמים רבים טענו כי הכוח הורכב כולו מראשי ושדולני תעשיית האנרגיה, בעוד שנציגים סביבתיים וקהילתיים הורחקו מן הדיונים.
צ'ייני, שמסרב בתוקף לחשוף את זהות המשתתפים בכוח המשימה, שימש עד שנת 2000 כיו"ר ענקית הבנייה והנפט האליבורטון, שכבר קיבלה חוזים בשווי 2.2 מיליארד דולר, חלקם ללא מכרז, לשיקום משק הנפט של עיראק.
הפאנל נפגש במשך מספר חודשים בשנת 2001, והוציא דו"ח שהמליץ על פתיחת שטחי ציבור לקידוחי נפט וגז, בצד שורה של צעדים נוספים הנתמכים בידי ראשי תעשיית האנרגיה.
ארגוני איכות שלטון ואיכות סביבה בארה"ב הגישו תביעה על בסיס חוק חופש המידע, בבקשה לחייב את הממשל לחשוף את המשתתפים ודרכי הפעולה של הפאנל.
בתביעה נטען כי יו"ר אנרון לשעבר קנת' ליי, שדולן בכיר של תעשיית האנרגיה בשם היילי בארבור ואחרים השתתפו בפגישות ותפקדו כחברי פאנל לכל דבר. הבית הלבן הודה בקשריו עם ליי, שעומד למשפט על חלקו בשערוריית אנרון, אולם הבית הלבן עומד בתוקף על כך שהפאנל עצמו הורכב אך ורק מפקידי ממשל.
הממשל טוען כי הנשיא חייב להיות מסוגל לקבל ייעוץ כנה, וכי לשם כך דרושה חשאיות. אם תתקבל התביעה, טוען הממשל, עלולים יועצים לסרב לעזור לנשיא מחשש שדבריהם יתפרסמו.
זיכרונות מווטרגייט וקלינטון
הארגון ג'ודישל ווטש (תצפית משפטית), שהוא אחד ממגישי התביעה, טוען כי טענות אלה מוגזמות ומהוות סחבת מצד הממשל. "אסור לסבול את התרגיל השקוף של שריפת השעון", ציטטה סוכנות הידיעות איי.פי. את דובר הארגון.
אם יפסוק בית המשפט העליון נגד הממשל, יחזור התיק לערכאה נמוכה יותר לצורך תהליך של גילוי עובדות המכונה "חשיפה". על אף שהממשל עדיין יוכל לנסות להתנגד לחשיפת כל מידע מסוים שהוא בתהליך זה, הוא מנסה לקבל פטור גורף למפרע מחשיפת מידע כלשהו.
דייויד בוקביינדר, המייצג בתביעה את מועדון הסיירה, הארגון הסביבתי הגדול והוותיק בארה"ב, אמר כי "אנו מקווים שבתום התהליך יזכיר בית המשפט לסגן הנשיא שהוא אינו ניצב מעל לחוק". בוקביינדר הזכיר כי בית המשפט העליון דחה את רעיון הסמכות ה"קיסרית" פעמיים בעבר הקרוב. ב-1974 כפה בית המשפט העליון על הנשיא ניקסון לחשוף מסמכים בנוגע לפרשת ווטרגייט, וב-1997 התיר בית המשפט לפולה ג'ונס להגיש תביעה נגד הנשיא קלינטון בעודו מכהן. בוקביינדר גם אמר כי על בית המשפט מוטלת החובה להתערב בכל מקרה שבו יש אפילו מראית עין של ניגוד אינטרסים.
בין ההמלצות של הפאנל הנשיאותי: התרת קידוחי נפט בשמורת הטבע הארקטית באלסקה והתרה מחודשת של עיבוד דלק גרעיני לצרכי אנרגיה, יוזמה שננטשה בשנות ה-70 בשל חששות בטיחות. אף אחת מן ההמלצות לא אומצה עדיין בידי הממשל.