מאת מוטי גל
מחלת הפה והטלפיים, ובשמה הרפואי FMD היא כה אלימה, עד כי תיאורטית, חזיר נגוע אחד עשוי להדביק 300 מיליון פרות ביום אחד. זו הסיבה לכך שהדרך הטובה ביותר, וגם המצערת ביותר, הינה הריגת כל בעלי החיים הנגועים, ושריפתם עד אפר. מחלת הפה והטלפיים פושטת באירופה, אולם בחלקים רבים באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, המחלה שוכנת דרך טבע, ואיזורים אלו הוגדרו ע"י ארגון הבריאות העולמי כ"איזורים נגועים במחלת הפה והטלפיים".
הוירוס הגורם למחלה הקטלנית הינו זן של נגיף ה"פיקורנה". הזן המדוייק נתגלה רק לפני עשור, ומאז הספיק להתפשט בכל רחבי העולם. בתנאים המתאימים, ובמיוחד במזג אוויר קר, עשוי הנגיף לשרוד למשך שבועות ואף חודשים. מדענים כבר הוכיחו כי הנגיף מסוגל להינשא באמצעות הרוח עד למרחקים של 150 ק"מ ויותר. עם זאת, ההדבקה בנגיף מתבצעת רק כאשר זה בא במגע עם פרטים בריאים.
בני אדם אינם נפגעים מהמחלה, אולם הם בהחלט עלולים להפוך לנשאי הוירוס ולהפיצו הלאה. אלו אשר נחשפו לבעל חיים חולה, חייבים לעבור חיטוי להשמדת הוירוס.
החיסון: יקר מדי לשימוש המוני, ולא יעיל
באופן מפתיע, מחלת הפה והטלפיים אינה קטלנית לבעלי החיים הנגועים בה. בקר, חזירים וכבשים מפתחים חום מלווה בשלפוחיות סביב הפה והרגליים, ומכאן שם המחלה. אולם הזיהום מפחית את תפוקת החלב ובעל החיים הופך חלש, וחשוף למגוון מחלות ההופכות אותו בלתי משתלם לחקלאי.
חלפו מעל 30 שנה מאז ההתפרצות האחרונה של המחלה בבריטניה, אולם פתרון אמיתי טרם נמצא. חיסון יחיד אשר פותח במעבדות חברת התרופות "באייר", משתק את פעילות הנגיף. החיסון אינו מזיק, ומעורר את מערכת החיסון של החיה ליצור נוגדנים כנגד הנגיף. עם זאת, בשל זנים רבים של וירוס ה"פיקורנה" הגורמים למחלה, קשה לייצר מגוון כה נרחב של חיסונים אשר יתאימו לכל הוירוסים. גם עלותו הרבה של החיסון, והצורך לחסן את כל החיות, הופך את הרג בעלי החיים הנגועים לפתרון היחיד.