חזרזיר - הסרט

חזרזיר, או ליתר דיוק "הסרט הגדול של חזרזיר", הוא פרק נוסף בהרפתקאות פו הדוב וחבורתו בעולם הנאיבי. נדמה כי אין כמעט דמות מעולם ספרות הילדים המזוהה עם נאיביות ועם סנטימנטליות יותר מפו הדוב. אבל גם בעולם האולטרא סכריני של בובת הצמר גפן יש הבדלי מעמדות, מסתבר.

והקורבן, ממש כמו בעולמם של הגדולים, הוא הקטן, החלש והנרפה – במקרה זה, חזרזיר. חזרזיר, החזיר הורדרד, טוב הלב והאינטיליגנטי במידה אינו מצליח לחדור אל לב החבורה המגובשת: פו, איור החמור, ארנבון וטיגר הנמר. אפילו רו, גור הקנגרואים מצליח להשתלב בתוך החבריה ביתר קלות – יותר מכל עניין של כריזמה.

הסרט מורכב מפרקים-פרקים, קטעים מספר הזיכרונות של חזרזיר וככזה מותאם ומתאים לצפייה לילדים צעירים במיוחד – למעשה, החל מגיל 3 לערך. כל אפיזודה אורכת כשמונה דקות ומלווה בשיר ובמוסר השכל, אשר גם אם מבעד לעיניים הבוגרות והביקורתיות של ההורה נראה בנאלי משהו, עובר – נספג באופן אוהד אצל הינוקות.

קיצורו של עניין, חזרזיר הולך לאיבוד וחבריו נרתמים כולם למציאתו, תוך כדי ההבנה של ערך חברותו להם ושל חשיבותו בעיניהם. הם לומדים את מה שלנו נדמה כמובן מאליו, אבל לילדים נשמע בפעם הראשונה: גם קטן יכול להיות חבר, ושלם יכול להיות גדול יותר מסכום חלקיו, אם החלקים הם חברים מפרגנים. קיטש, נכון, אבל אפשר לחכות עם הטחת הזוהמה הצינית בפרצופי הילדים, עוד כמה שנים. זה ממילא בלתי נמנע.

בניגוד לסרטים אחרים של 'דיסני', קל וחומר 'פיקסאר', "חזרזיר" הוא סרט שאינו מיועד גם לקהל המבוגר יותר וככזה השנינויות של הדמויות רכות יותר, החזרות מובהקות יותר והרוע נעדר ממנו לחלוטין. זה גם סוד קסמו של "חזרזיר" על הינוקא הפרטי שלי – הוא מובן, רהוט, שופע הומור לא מתחכם במיוחד ומעורר אמפטיה למין הרגע הראשון.

הגרסה העברית מדובבת כהלכה והבונוס האמיתי מופיע בפסקול הדי.וי.די, אותו מבצעת יהודית רביץ, בשירים מקסימים פשוט, אם לחזור לרגע לקונספט ילדותי השניה. במקור מבצעת את השירים קרלי סיימון, האימא רבא של המנעד הקולי בפופ האמריקאי הוותיק והבחירה ביהודית רביץ לכסות את שיריה היא מצוינת ומדויקת.

פרק הבונוסים בדי.וי.די מעט מאכזב, יש להודות: ביקור בעמודי ספר הזיכרונות של חזרזיר ופרק שמוקדש לשירה בצוותא עם הדי.וי.די. בגרסא העברית מופיעות כיתוביות בתחתית המסך, כשברקע מתנגנים השירים. אך אבוי!, התרגום של השירים בכיתוביות שונה מהתרגום שלהם בעיבוד, מה שלא מאפשר לשיר עם הסרט וילדים מעט יותר גדולים, בוודאי גם מאכזב ומתסכל. הדבר קל לתיקון (עריכה מחודשת של הכיתוביות בתוספת הזאת) וימנע מ"דיסני" פאדיחה. למרות הפאדיחה הקטנה הזאת, "חזרזיר" הוא באמת אחד מסרטי הילדים הנעימים ומחממי הלב ביותר שעלו על המסכים בשנים האחרונות. אני יודע שמקובל לומר "תקרא לי הכל, רק לא 'נחמד'", אבל "חזרזיר" הוא ממש סרט נחמד. חזרו רגע לילדותכם. עכשיו, חשבו על הפעם הראשונה בה הבנתם את פירוש המילה "נחמד". זו הייתה הרגשה נעימה, לא? נחמדה מאוד.