אריק היקר, אני הולכת שישה ק"מ ברגל לבית הספר

לראש הממשלה הנבחר, אריאל שרון, שלום.

אדון נכבד,

שמי יסמין, אני ילדה ערבית בדואית, אני בת תשע ואני שכנה שלך. אני גרה בפחון בכפר אבו כאף יחד עם הורי וחמשת אחי ואחיותי. ביתנו נמצא במרחק עשרים דקות מהחווה שלך. שמעתי בשמחה שאמרת שאתה עומד לשים דגש על החינוך והשיוויון. בדיוק בעניין הזה אני כותבת לך. החינוך בכפרים הבדואים, וביחוד במה שנקרא "הכפרים הלא מוכרים" לא כל כך בסדר. אני הולכת שישה קילומטר ביום לבית הספר ובחזרה. בחום ובקור, בשרב ובשלוליות. בדרך אני חוצה נחל של מי ביוב.

רבות מהחברות שלי כבר נשרו מהמערכת המסודרת. אני עדיין מתמידה, אבל אני מבקשת שתדע שעד הכיתה השביעית, רוב הבנות כבר נושרות מהמערכת. ילדה יהודיה שנולדת בבית החולים סורוקה, יש לה סיכוי מלא להגיע לכיתה השביעית בתיכון. תינוקת בדואית שנולדת במיטה לידה, יש לה סיכוי של אחת למאתיים להגיע לאותו שלב.

ההורים שלי אומרים לי שמצבי כזה רק בגלל בעיות פוליטיות. מענישים אותי בנושא החינוך ומונעים ממני את הזכות היסודית לקבל חינוך. מכל העוולות שהממשלה עושה לבדואים, העוול בנושא החינוך הוא הכי לא הוגן. אנחנו ילדים, לא חטאנו ולא עשינו כלום. אנחנו רוצים להיות אזרחים טובים במדינת ישראל, אבל לא נותנים לנו.

אני בטוחה שתמלא את התחייבויותיך בעניין השיוויון ובעניין החינוך. אני כבר מחכה לראות מורים מקצועיים שבאים אלינו, בתי ספר חדשים מוקמים ואת מערכת החינוך כולה קופצת כיתה – כמו שהבטחת.

אשמח לארח אותך ולהראות לך את התנאים שאני לומדת בהם. תתקבל בכבוד.

יסמין אבו כאף

עורכת הסדרה: תולי שרגאי