אלון תבור
המייסד והמנכ"ל של ענקית השבבים האמריקאית ברודקום, ד"ר הנרי ניקולאס, עומד להגיע לישראל בימים הקרובים, במסגרת מסע לשיקום תדמיתה של ברודקום ושל עסקות ה-M&A האחרונות שלה, ורכישת את הסטארט אפ הישראלי ויז'נטק בראשן.
מעבר לצרות הרגילות שבהן שרויה ברודקום, כלומר הירידה במכירות, אזהרות הרווח וצניחת מחיר המניה, שבהחלט אינן מיוחדות רק לה בימים הקשים הללו שעוברים על תעשיית ההיי-טק כולה, הצליחה החברה לאחרונה למצוא את עצמה מסובכת בפרשייה מורכבת נוספת.
פרשייה זו כוללת לעת עתה תרגיל חשבונאי פרוע ויצירתי במיוחד, שנועד לאפשר הענקת הנחות מפליגות ללקוחותיה של ברודקום ללא שהנחות אלו יבואו לידי ביטוי בדו"חות הכספיים, כמו גם הענקת אופציות בעלות מחיר מימוש מציאותי וזול במיוחד לחלק מעובדיה - באמצעות ניפוח שוויין של עסקות מיזוגים ורכישות שהשלימה.
ביסודו של התרגיל עמד נוהג שהנחילה החברה, שהורתה לחברות טכנולוגיה שאותן היא היתה מעוניינת לרכוש, לחלק כמויות נדיבות ביותר של אופציות לרכישת מניות ללקוחות ברודקום, במסגרת התנאים של עסקות המכירה. וכך, כאשר היתה מושלמת עסקת הרכישה של הסטארט אפ הצעיר על ידי ברודקום, היתה צריכה האחרונה לפדות גם את האופציות שהחזיקו לקוחותיה.
בשיטה זו השיגה ברודקום דרך נוחה לתת הנחות ללקוחות, הלקוחות המשיכו להזרים הזמנות במחירים שהיו למעשה נמוכים בהרבה מהמחירים שעליהם הצהירה ברודקום, מכירותיה של החברה האמריקאית נופחו - ומחיר מניותיה עלה בהתאם.
כמובן, שאם היתה מעניקה ללקוחות את ההנחה בדרך הרגילה, על ידי הפחתת המחיר הנקוב - מיד היה הדבר בא לידי ביטוי בדוחו"תיה הכספיים. אם היתה מעניקה אותן על ידי מתן אופציות למניות של עצמה - גם על כך היתה צריכה לדווח. על ידי הענקת אופציות של חברה שלמראית עיין עדיין לא קשורה בכלל לברודקום, ולמעשה ללא מעורבות שקופה וישירה של ברודקום - היא הצליחה להתחמק מכך.
אל תפספס
לא פחות מ-5 תביעות ייצוגיות
כאשר הגיעה ה"שיטה" לידיעת ציבור המשקיעים, החלה המניה להתנהג בהתאם. ברודקום צנחה ממחיר של יותר מ-140 דולר באמצע דצמבר 2000, ללא יותר מ-38.6 דולר ביום המסחר האחרון בבורסת הנאסד"ק.
מעבר להענשת המשקיעים את החברה ולהתאמת המחיר להיקפי המכירות האמיתיים שלה, מרחפות מעליה נכון להיום גם לא פחות מ-5 תביעות משפטיות ייצוגיות, של בעלי מניות זועמים שטוענים כי הונו על ידי הנהלת ברודקום, שחלק מחבריה גם ניצלו אותם כדי לממש בעצמם החזקות, במחירים המנופחים.
ולזווית המקומית: אחת מעסקות ה-M&A המיוחצנות ביותר שהיו אי פעם בישראל, היתה ללא ספק עסקת הרכישה של ויז'נטק על ידי ברודקום. המייסדים, אמיר מורד ולאוניד יביץ, הזדרזו להכריז ולהפיץ את בשורת עסקת המיליארד דולר, כולל כתבה מתואמת ומצולמת מראש בתוכנית התחקירים "עובדה", וסיפרו לכל מי שרק היה מוכן לשמוע שהערך של 8 מיליון מניות ברודקום אשר קיבלו תמורת ויז'נטק ביום חתימת הסכם העקרונות היה אף גבוה יותר - כ-2 מיליארד דולר.
היום כבר ידוע כי מראש היתה העסקה שווה לא יותר מ-280 מיליון דולר במקור, ומאז החלה מניית ברודקום להשיל מערכה היא הצטמצמה עוד, עד לכדי 116 מיליון דולר. כך, שחלקם של עובדי ויז'נטק, שהוערך בתחילה בכ-70 מיליון דולר, לא שווה כיום יותר מ-10 מיליון דולר. וחוץ מ"מיליארד תודות" שביקשה הנהלת ויז'נטק להעביר לעובדים במסע פרסום ראוותני, לכל אחד מהם הועבר חלק שלא שווה היום יותר מ-200 אלף דולר בממוצע.
מיד לאחר השלמת העסקה התבטא ד"ר ניקולאס בביטחון רב, כי לא יעבור יותר מדי זמן עד שתרומתה של ויז'נטק (היום: ברודקום-ישראל) למכירותיה של ברודקום העולמית יפצו על הדילול ברווח למניה שהביאה עמה העסקה. ספק אם חישוביו התאימו לתרחיש שבו יתפוצץ התרגיל החשבונאי המדובר, ויתברר כי מכירותיה של ברודקום היו בעצם נמוכות בהרבה ממה שהיה ידוע אז.
יו"ר ברודקום: ישראל אטרקטיווית מספיק, למרות "המצב"
צמרת תעשיית ההיי-טק הישראלית, בכירי מערכת הביטחון, ראשי מערך המו"פ של מערכת הביטחון, ראשי קרנות הון סיכון ובכירי המדענים של מכון ויצמן למדע, הטכניון ואוניברסיטאות נוספות בישראל, השתתפו הבוקר ברב-שיח שהתקיים במכון ויצמן למדע לרגל ביקורו של הנרי סמואלי, המייסד ויו"ר חברת ברודקום. סמואלי בא לארץ בהזמנתם של אלוף (מיל.) עמי איילון ותא"ל (מיל.) ד"ר שלמה מרקל, מחברת ארגוקווסט.
הרב-שיח התמקד במערכת היחסים הקיימת והרצויה בין האקדמיה, לבין מערכות ממשל ותעשיית ההון סיכון. בראשית הרב-שיח, חלק סמואלי, שהוא פרופסור להנדסת אלקטרוניקה, עם המשתתפים את נסיונו האישי בתחומים אלה, בהיותו מדען שעבד גם בחברת TRW הקשורה למערכת הביטחון האמריקאית, ולאחר מכן הקים את חברת ברודקום.
בין היתר אמר סמואלי, כי החלטותיו העסקיות כמעט שאינן מושפעות ממה שנהוג לכנות "המצב בישראל". לדעתו, דווקא עתה הוא הזמן המתאים ביותר לבוא לכאן ולהביע הזדהות עם התעשייה המתקדמת והאקדמיה בישראל, וכי ישראל היא אטרקטיווית מספיק.