למרות שאף אחד לא שם לב שפייבמנט - אחת מלהקות האינדי האמריקאיות המשפיעות והטובות ביותר של הניינטיז - התפרקה לפני שנה ומשהו, חוזר סולנה סטיבן מלקמוס עם תקליט סולו ראשון, שהמסקנה העיקרית העולה ממנו היא שחבל שהם לא התפרקו קודם.
באופן עקרוני אולי היה ניתן להתאכזב מהעובדה שתקליט הסולו של מלקמוס (אן.אם.סי) נשמע בדיוק כמו תקליט של פייבמנט, רק קצת יותר רגוע, אבל האמת היא שפייבמנט מזמן לא נשמעו כל כך טוב. איפשהו בתקופת "ברייטן דה קורנרז" ולהיטים מעצבנים כמו "שיידי ליין" היה נראה שפייבמנט גמרו את הסוס, ושהדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות זה לתת לדיימון אלברן להראות לכיתה מה הוא למד מהמאסטרז (מעניין, אגב, אם הנאומים של אלברן על נפלאות הלואו-פיי האמריקאי גרמו בסופו של דבר לג'סטין פרישמן, אקסיתו, להצטרף לטור הבריטי של מלקמוס, סתם בשביל לעצבן).
בסוף העשור הקודם היה נראה שלהיות בפייבמנט זה פשוט כבר לא כיף. אז מלקמוס סגר את הבסטה, הקים להקה חדשה בשם הג'יקס (חברת התקליטים העדיפה שהתקליט יהיה רק על שמו) והקליט תקליט חדש, רענן וכיפי, שנשמע כמו שפייבמנט מזמן לא הצליחו להישמע. מלקמוס, אגב, מתנצל על הדמיון ומסביר שהוא דווקא רצה שאלבום הסולו שלו יישמע שונה מפייבמנט, אבל הוא גילה שאתה לא יכול להישמע שונה מעצמך מבלי להיות פוזאיסט.
גם אם אין כאן המנונים מהסוג של "קאט יור הייר", מכיל התקליט אינספור סיפורים מצחיקים על יול ברינר, על ג'ניפר בת ה- 18 שאוהבת את דייר סטרייטס ויוצאת עם בחור בן 31 שהוא זמר בלהקת קאוורים לשירי סיקסטיז ועל שודדי ים טורקים, שלמרות שאנשים חושבים שפיראטים זה הכל קרסים, רטיות ומטמונים, האמת היא שהם בסך הכל אנשים רעים. מה האנלוגיה לתעשיית המוזיקה, דיימון?
מאז שהתפרקת אתה נראה פיצוץ
11.3.2001 / 10:10