רשות השידור חויבה להחזיר לעבודתה עובדת שפוטרה

מאת רוני קורן-דינר

בפסק דין שנקבע בבית הדין הארצי לעבודה לפני מספר ימים, הוחלט לחייב את רשות השידור להחזיר לעבודתה תחקירנית שפוטרה לפני כחמש שנים. ביהמ"ש קבע כי למרות שהעובדת לא השלימה 3 שנות עבודה בחוזה מיוחד, על רשות השידור היה להתייעץ עם ארגון העובדים בטרם פיטר אותה מעבודתה.

לאה לוין, המערערת, החלה לעבוד ברשות בדצמבר 1990 כתחקירנית במחלקת התעודה, ועד שנת 1993 עבדה במתכונת "פרילאנס". באותה שנה נחתם עמה חוזה אישי מיוחד, והיא הפכה לעובדת הרשות מן המניין.

חודשיים לפני שמלאו שלוש שנים להעסקתה תחת החוזה המיוחד, קיבלה לוין מכתב פיטורים, שבו הוסבר לה כי עקב צמצומים נאלצת הרשות לשחרר אותה מעבודתה. זאת, למרות שהוגדרה כעובדת טובה ורצינית, והממונה עליה ניסתה למחות על הפיטורים בפני מנהל הטלוויזיה דאז, יאיר שטרן.

על פי הסכם בין הרשות לארגון העובדים חלה חובת התייעצות עם הארגון בכל מקרה של פיטורים שאינם נובעים מסיבות הקשורות בעובד עצמו, אם חלפו שלוש שנים מיום תחילת העסקתו בחוזה. לוין טענה כי הפיטורים לא היו כדין, כיוון שלא חל כל שינוי בין תנאי העסקתה טרם החוזה המיוחד, ולכן היה על הרשות לקיים את חובת ההתייעצות.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענתה לפיה התקיימו בינה לבין הרשות יחסי עובד-מעביד גם טרם החוזה, אולם קבע כי אין מקום לחייב את הרשות להחזירה. לוין ערערה לבית הדין הארצי, וזכתה. השופטת אלישבע ברק אף העלתה תמיהה בפסק הדין, לפיה ייתכן שהרשות פיטרה את לוין במועד קרוב לתום תקופת שלוש השנים, בניסיון למנוע את חובת ההתייעצות.

ללוין נפסקו 6,000 שקל תשלומים על תקופת העסקתה כעובדת פרילאנס, ו-7,000 שקל נוספים בעבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הרשות תוכל לבחור בין החזרתה לעבודה בתוך 15 יום, או לקיים את ההתייעצות עם ארגון העובדים בעניינה.