קומבינות בישראמקו: נאלצה למכור את הזכויות ברישיון גל דרך נפטא וחנ"ל

שלומי גולובינסקי

בחברת הדלק אלון עסוקים בשנה האחרונה בהתרחבות מאסיווית. התרחבות זו כוללת כניסה לפעילות אינטנסיווית בארה"ב, וגם כניסה למיזמים משותפים עם רשתות מזון מובילות בישראל. באלון חיפשו גם דרך להיכנס לתחום חיפושי הגז ממערב לחופי ישראל.

הפיתרון נמצא בדמותה של ישראמקו. זו היתה אמורה למכור לאלון מחצית מזכויותיה (5% מתוך 10%) ברשיונות הימיים המבטיחים גל A ,B ,C. ברשיונות אלה שותפים גורמים רבים, כגון בריטיש גז, בני שטינמץ, כלל תעשיות , המפעלים הפטרוכימיים , חברת סונול ועוד.

בישראמקו ביקשו למכור לאלון מחצית מהזכויות שהיא מחזיקה, לא מטעמי שמרנות, שהרי בקופתה של ישראמקו שוכנים כחצי מיליארד שקל. מדובר בשיקולים של בעל השליטה שלה, קובי מימון, שרצה להדק את קשריו העסקיים עם אלון, המפעילה בתי זיקוק בדרום ארה"ב, בסמוך לבארות הנפט שמחזיקים בעל השליטה בישראמקו.

במלים אחרות, בישראמקו העדיפו את טובת בעלי השליטה על פני טובת המשקיעים.

אולם, תוכנית זו של ישראמקו למכירת 5% מהזכויות ברשיונות לא יצאה לפועל. אסיפת בעלי יחידות ההשתתפות של ישראמקו לא אישרה את מהלך המכירה, והותירה את ראשי הקבוצה לעבור לתוכנית ב'.

ומהי תוכנית ב'? בישראמקו העריכו בעבר, כי בעלי היחידות הם לא "פרייארים", ולא יסכימו לוותר על חלק כה גדול מהרשיונות המבטיחים. לכן תיכננו בישראמקו, כי אם האסיפה לא תאשר את העסקה (כפי שאכן קרה), ימכרו הקבוצות הבנות, נפטא וחנ"ל , את כל הזכויות שלהן ברשיונות גל. כיוון שהשתיים מחזיקות ב-2.5% מגל, כל אחת, הן מהוות אלטרנטיווה טובה.

ההנחה של בעלי השליטה בישראמקו היתה, שאסיפות בעלי יחידות ההשתתפות של נפטא וחנ"ל יהיו הרבה פחות רועשות מאלה של ישראמקו, ולכן הרבה יותר קל להעביר החלטות "קשות" שם. הנחה זו התבררה כנכונה, ואסיפת בעלי יחידות ההשתתפות של נפטא וחנ"ל אכן אישרו את המכירה, ואיבדו את מה שאולי יהפוך בעתיד הלא רחוק לנכס של ממש.