גיא הדס
חברת הסלולר סלקום וחברת התקשורת הצעירה אופק יצטרכו להודיע עד סוף היום אם בכוונתן להתמזג. הלחץ להחלטה הגיע דווקא מכיוון משרד התקשורת, שאינו מוכן עוד לעמוד בצד ולראות שתי מתחרות פוטנציאליות מנהלות משא ומתן, שיכול להוביל לשיתוף פעולה, ולטענת מנכ"ל משרד התקשורת, דני רוזן, גם לחסימת מתחרים במכרז תדרי ה-LMDS.
סלקום ואופק מושכות את הדיונים כבר חודשים ארוכים, ונראה שאם לא היו מציבים להן אולטימטום, הם היו נמשכים עוד זמן רב. הדיונים מתנהלים בין הדרגים הבכירים ביותר ובין בעלי המניות, וככל הידוע עד כה, לא נסגרה עסקת המיזוג.
אומנם נראה היה כי המיזוג הוא רק עניין של זמן, שהרי ההיגיון העסקי דורש זאת, ומעבר לכך הגורמים עצמם, יעקב פרי, נשיא סלקום, וראובן סגן כהן, מנכ"ל אופק, משדרים אופטימיות לגבי המיזוג המתוכנן, אולם החברות מושכות את ההחלטה עד הרגע האחרון. ככל הנראה הדיונים בימים האחרונים הם לא רק לשם "סגירת פינות". בסלקום, למשל, הכינו בלשכת הדוברות שני תסריטים: האחד לפיו מתבצע המיזוג, והשני לפיו סלקום ממשיכה לבד בדרכה לשוק הפנים ארצי. שתי ההודעות מוכנות לטלפון מפרי, גם במקרה של תשובה חיובית וגם במקרה של תשובה שלילית.
אל תפספס
הסיבות לרצונן של שתי החברות להתמזג
1. המשבר בשוק הטלקום העולמי מאיים גם על שוק התקשורת הישראלי. התחזיות להכנסות עודכנו כלפי מטה והתחזיות לצמיחה הן מהנמוכות בשנים האחרונות. השוק לא מבטיח כמו שהיה, ושתי החברות רוצות לפזר סיכונים בעזרת המיזוג. בנוסף, השוק הישראלי אינו גדול מבחינת אוכלוסייה, ולכן יהיה קשה ליצור הכנסות אדירות. מעבר לכך, למרות התחרות החופשית, בזק עדיין תחזיק במרבית השוק עקב האחיזה הראשונית שלה כמונופול תקשורת לאורך כל כך הרבה שנים.
2. רוב מומחי התקשורת סבורים שבשוק התקשורת הישראלי אין מקום ליותר מ-3 חברות תקשורת, מקסימום 4. מספר זה כולל את בזק וחברות הכבלים שייכנסו לשוק אך באיחור. משום כך נראה שלא תהיה ברירה, וכל חברות התקשורת הצעירות המעונינות לפעול בשוק הפנים ארצי ייאלצו להתמזג בשלב זה או אחר, ויפה שעה אחת קודם.
3. חברות התקשורת בעולם ובישראל יתקשו לממן את פעילותן וההשקעה המסיווית הנדרשת בתשתית. המשבר בשוק יוצר איום אמיתי לפשיטת רגל של חברות תקשורת, ומקשה עוד יותר על ספקיות הציוד לממן את החברות הצעירות המעוניינות להקים תשתית על בסיס ציודן. שילוב כוחות יכול ליצור בסיס מימוני הרבה יותר מבוסס.
4. שלא כמו חברות הכבלים ובזק, החברות החדשות ייאלצו להשקיע ממון רב בהקמת תשתיות, גם אם יוחלט על Unbundling של תשתיות הכבלים ובזק, שתאפשר שימוש בתשתיות שלהן. אופק דיברה על השקעה של לא פחות ממיליארד דולר. בסלקום מדברים על מספרים יותר הגיוניים, בסביבות ה-300 מיליון דולר.
למה לא להתמזג
התשובה היא רק עניין של מאבקי כוח. בסלקום מאמינים שהחברה מביאה ל"חתונה" נדוניה הרבה יותר משמעותית: 1.9 מיליון לקוחות סלולריים, ידע בהקמת רשתות אלחוטיות ואופרציה אדירה ורווחית. היו דיווחים שסלקום מבקשת לעצמה 60% מהון מניות החברה הממוזגת, אולם ככל הנראה סלקום דרשה אף יותר מ-60%. לשאול אלוביץ' ולשלמה נחמה, בעלי יורוקום, קשה להיפרד מהבייבי שלהם.
וחוץ מזה, למרות האיום הלא מרומז של משרד התקשורת, מי אמר שבעתיד לא ניתן יהיה שוב לדון במיזוג?