מופת לא מימשה אפילו מניה אחת של ליברייט ושווי חבילת המניות נפל ב-67 מ' ד'

יונתן נשיא

מימדי אי המכירה של מניות על ידי קרנות ההון סיכון הישראליות הולכים ומתבררים, וגם אם לעומת הפאשלה של JVP - שהפסידה 570 מיליון דולר משווי מניות לוסנט שבידיה - ההפסדים האחרים מתגמדים, מדובר בהפסדי ענק. עיון בדו"חות הכספיים של קרן ההון סיכון מופת מגלה כי גם בקרן הציבורית המצליחה היה כשל חמור ביותר בניהול התמורה מעסקת המכירה של חברת הסטארט אפ מורקום בה החזיקה מופת לליברייט האמריקאית, שהתבטא בהפסד של עשרות מיליוני דולרים למשקיעים בקרן. נכון לסוף דצמבר 2000 לא מכרה מופת ולו מניה אחת של ליברייט, למרות שהעסקה הושלמה בחודש יוני והמניות לא היו חסומות.

מופת אומנם הציגה השנה רווח הון של 89 מיליון שקל לפני מס כתוצאה ממכירת חברת מורקום, בה היא היתה בעלת המניות הגדולה עם אחזקה של כ-12%, לליברייט האמריקאית, אולם בפועל הרווחים של מופת היו קטנים הרבה יותר מהמספר הזה - בגלל הקריסה של ליברייט מאז ההודעה על הרכישה של מורקום ועד היום. אלי בר, מנכ"ל מופת, כנראה מאמין מאוד במניות ליברייט, שעוסקת בתוכנת הפעלה לטלוויזיה אינטראקטיווית, ומופת לא מכרה,כאמור, כל מניות של ליברייט מאז השלמת העסקה. הקרן קיבלה עם ההשלמה של העסקה 991 אלף מניות של ליברייט ואת כולן היא החזיקה גם בסוף שנת 2000.

אבל השווי של החבילה הזאת היום שונה מאוד מהשווי שלה בעת שמופת הודיעה לראשונה על העסקה. מניית ליברייט נסחרה בעת ההודעה במחיר של 77 דולר ושווי המניות שקיבלה מופת היה 76 מיליון דולר - מה שהפך את המימוש שלה במורקום, בה היא השקיעה סכום מצטבר של 1.33 מיליון דולר בלבד, לאחד המרשימים ביותר שראינו בהון סיכון המקומי. הבעיה היא שמיד אחרי ההודעה על העסקה, ליברייט החלה להתכווץ ועד סוף חודש יוני, כאשר העסקה הושלמה ומופת קיבלה את המניות שלה בליברייט, מחיר המניה היה 23.6 דולר בלבד ושווי המניות של מופת היה כ-23 מיליון דולר.

כנראה שאלי בר החליט שבמחיר כזה לא כדאי למהר ולפגוש מזומנים, ובחצי השנה עד סוף שנת 2000 לא מכרה מופת ולו מניה אחת של ליברייט. בדו"חות הכספיים של שנת 2000 מציינת מופת ברשימת האחזקות שלה בחברות ציבורית כי היא עדיין מחזיקה את אותן 991 אלף המניות שקיבלה. בסוף 2000 היה מחיר השוק של המניות האלה 13.6 דולר והשווי של החבילה היה 13.5 מיליון דולר, אולם מאז תחילת השנה המצב של מופת, כמו של השוק כולו, לא השתפר אלא רק הורע.

מניית ליברייט איבדה בינתיים עוד 30% למחיר נוכחי של 9.25 דולרים, והחבילה של מופת שווה היום בסך הכול 9.1 מיליון דולר - אובדן שווי של 68 מיליון דולר מהשווי שלה בעת ההכרזה על העסקה, ומשמעותי יותר - הפסד של יותר מ-14 מיליון דולר מרגע שמופת קיבלה את המניות והיתה רשאית למכור אותן בשוק (בעסקה כמעט שלא היתה שום חסימה, ומתוך כמעט מיליון מניות שקיבלה מופת, רק 74 אלף חסומות לשנה). בינתיים, הצעד היחיד של מופת היה למחוק חלק מרווח ההון האסטרונומי של 89 מיליון שקל עליו הכריזה, וכבר השנה היא רשמה הוצאות מימון של 34 מיליון שקל בגלל הירידה בשווי המניות של ליברייט שבידה.

ניהול המכירה של מניות סחירות הוא אחד התפקידים החשובים של מנהל קרן הון סיכון. גם בדו"ח מופת יש סעיף המדבר על "ניהול הסיכונים" של התאגיד, המסביר כי האחראים על ניהול הסיכונים שכולל "תנודות בבורסת הנאסד"ק" הינם חברי דירקטוריון החברה, כאשר טיפול שוטף בכספים מתבצע על ידי סמנכ"ל הכספים מיקי ברנדט. דירקטוריון מופת מורכב בעיקר מנציגים של יצחק תשובה, בעל השליטה בקרן, של מזרחי השקעות, שותפתו בהשקעה, ודירקטורים מקצועיים.

אולם, נראה כי בפועל מנכ"ל מופת, אלי בר, הוא כנראה זה שמחליט על המכירה של מניות, והוא זה שאחראי לאי המימוש הכואב בליברייט. לבר עצמו היתה שנה מצוינת הרבה יותר מאשר לרוב המשקיעים בתחום ההיי-טק, ועלות השכר השנתית שלו היתה 3.6 מיליון שקל. אם לוקחים בחשבון שכשליש מהעלות הזו הולך להוצאות נלוות, עדיין מדובר במשכורת שנתית של 2.4 מיליון שקל, או במלים אחרות: תלוש חודשי של 200 אלף שקל. ספק אם גם מנהלים מוכרים יותר מבר בתחום ההון סיכון הרוויחו בשנת 2000 תשלום חודשי של 50 אלף דולר.