החיים של דיוויד גייל

החיים על פי דיוויד גייל, סרטו של אלן פרקר ( הזכור לכולנו מהסיוטים של תחילת שנות ה-80 מ"אקספרס של חצות" המופתי) הוא לא סרט גרוע. מאידך הוא גם לא יצירת מופת. רוצה לומר: יצירת קולנוע ביתי מופלאה. שהרי בקולנוע הייתם יוצאים מהסרט ואומרים נחמד. ואילו בדי.וי.די מתפתחות להן שיחות מוסר סלוניות נוקבות שנמשכות אל תוך הליל הסתווי.

דוד גייל (קווין ספייסי) הוא פרופסור מצליח שיודע שאישתו אוכלת מהצד. יש לו תלמידה אחת שמתה לתת לו (ועונה לשם ברלין. הגרמנים האלה) אבל כל מה שמעניין אותו זה בעיקר להילחם נגד ההוצאות להורג במדינתו האהובה ארצות הברית. באופן מפתיע מגיעה ברלין למסיבה של הסגל הבכיר באוניברסיטה ובאופן בלתי מפתיע, ברלין עושה את קווין ספייסי בשירותים.

את כל הסיפור הזה אנחנו שומעים בפלאשבק. גייל חוזר אחורה כדי לספר את סיפורו לעיתונאית שהגיעה לראיין אותו, רגע לפני ההוצאה להורג שלו עצמו. ביטסי בלום (קייט וינסלט בעלת החזון) נכנסת לסיפור של גייל שבעצם תופר לה סיפור על אונס ורצח בצורה כזו שלא משאירה בידי הצופים שום ברירה אלא להגיע למסקנה שהאיש חף מפשע. גם ביטסי קולטת שאשכרה כולם רקחו פה קומבינה נגד האיש והיא, כמו כל ריפורטרית אמיתית יוצאת למלחמה.

בלום מלווה בעיתונאי בשם רוברטס והשניים מתחילים לפשפש בעברו של הנידון למוות. בינתיים ממשיך לגולל הנידון את סיפור המעשה שלו ואנחנו מגלים שמדובר למעשה בדמות טרגית, שסופה ידוע מראש. גייל מוכן לעשות הכל כדי שאנשים ידעו שהוא לא אשם, אבל במקביל מוצא את זה קצת אירוני, שהפעיל הכי גדול למלחמה בהוצאה להורג מוצא את עצמו מוצא להורג.

השעתיים וקצת של הסרט שוות את ההליכה לדיוידימט וחזרה. מדובר בסרט שאתם והחברים שלכם והחברים של ההורים שלכם תוכלו ליהנות ממנו ולדון גם בתוכן עצמו וגם בטריקים הקולנועים. יהיה דיסקו.