וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עוצו עצה ותופר

נתי יפת

27.10.2003 / 14:39

נתי יפת על היועץ המשפטי לממשלה, אדם שעיניים לו ולא יראה, פטיש לו ולא יחרוץ דין

האם מישהו מאיים, או משמיע הד איום, מאחורי גבו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין? האם יכול להיות שהחלטות שלו עד עתה וגם אלה העתידיות, מתקבלות בחלקן כתוצאה מלחץ זר, לחץ שאין לו דרך להיחלץ ממנו מחשש לחייו או לבריאותו? כנראה שלא, אלא שקשה להימנע ממחשבה כזאת, לאור העובדה שרובינשטיין נותן ידו באופן רצוף וקבוע להוזלת אמות המידה הציבוריות במדינת ישראל, מאז תחילת כהונתו. והרי רובינשטיין, איש מעורר אמון הוא, וברור ששלטון החוק יקר לליבו. לכן קשה כל כך להאמין שקיבל החלטות כה גורליות וכה מסוכנות במצב של ערות מוחלטת ובכוונה מלאה.

לאחרונה נטען שהחטא הקדמון של יצחק רבין היה הוויתור למתנחלים בסבסטיה בשנות השבעים; על אותו משקל, החטא הקדמון של רובינשטיין הוא אולי ההחלטה לזכות את בנימין נתניהו מאי חוקיות הקמפיין "נתניהו טוב ליהודים", תוך יצירת ה"לאקונה" בחוק מימון המפלגות. באותו יום התיר רובינשטיין "להתפלל עם העבריינים"; באותו יום הוא ייסד את ישראל של בתי הקזינו שהוא כל כך מתעב, ישראל שבה ההון הוא אלוהים, בה רק החזק שורד וכבר מאוד קשה למצוא מקום נקי. אגור כפי יכולתך, כי חשרת עננים מתקרבת.

באותו יום של החלטה נמהרת ניתנה יריית ההזנקה למסע להזנייתה של מדינת ישראל. באותו יום קמה רשמית המובלעת האפורה והפלילית בחיי הציבור והעם בישראל, שהיתה קיימת גם קודם, אך היתה שולית ומלאת בושה, עד להתפטרות והתאבדות אנשי ציבור שסרחו. כל ילד יודע היום שיש עשירים מאוד ויש עניים מאוד, ושסולידריות כמעט שאין ביניהם. כל ילד יודע גם שהמנהיגים מקורבים למגה-עשירים, וחולקים עימם את השיטה. ומהי השיטה שמכתיבים אלה במשותף לשוק? הגדלה קבועה של מספר העניים, במקביל להפיכת פחות ופחות אנשים, ליותר ויותר עשירים. אלה הנמצאים באמצע לא תמיד מבינים עד כמה התמזל מזלם לחיות בנוחות יחסית, מהשיירים והשומנים שעוד לא נשאבו לפסגת הפירמידה.

על פי הערכת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הפערים החברתיים בישראל, מחזיק העשירון העליון 81% מההון במדינה, בעוד שתשעה העשירונים האחרים מחזיקים 19%. זהו יחס של פי 81 בממוצע (!), והכל חוקי ובשם הקפיטליזם. העוני והבערות שוברים כל שיא, דווקא לאחר תקופת השיא והאופטימיות של אמצע שנות התשעים; והכל מתחבר ל"חגיגת" שחיתות אחת גדולה ולאין אונים מתסכל. כי ככל שחברה עניה יותר, ואין לאזרחיה אמצעים להשגיח על שליחי הציבור - כך היא נעשית מושחתת יותר; וככל שחברה נמצאת זמן רב יותר במלחמה - כך היא נעשית חשופה יותר לשחיתות; בעסקי ההרג אין זמן להתעסקות "קטנונית" בנהלים.

ישראל מכל הבחינות הללו היא גן עדן לחמסנים ומושחתים למיניהם, ויותר מתמיד חשוב בה יועץ חזק ומרתיע. אך את הפתח שפתח רובינשטיין לאהוד ברק בזיכוי נתניהו, למימון קמפיין הבחירות שלו בתחום החוקי האפור, כמעט ולא ניתן יהיה לסגור מחדש. הציבור כבר איבד את אמונו במערכת אכיפת החוק מימין ומשמאל, והנורמות הישראליות הידרדרו לבלי אופק של תקווה. בתוך כל הבליל שנוצר, בין פוליטיקאים, עורכי דין ממולחים ויועצי תקשורת שמנווטים לא פעם את סדר היום, צריך האזרח להיות גאון לפחות אם לא איינשטיין של ממש, בכדי לעקוב אחר כל פרשה ופרשה - שרק מיעוטן נחשפות בתקשורת - ולהבין מה באמת התרחש בה.

גם האנשים המעודכנים והמקורבים ביותר לא ממש יודעים מה שבין שרון-לאולמרט-לאפל-לעוז-לשרון ג'וניור-לאלפרון-לגבריאלי-לרבים אחרים, וחוזר חלילה. ייתכן, ואף קרוב לוודאי, שלא יידעו לעולם. כפי שנוהג רובינשטיין לאורך כהונתו, אין סיבה להניח שענייני שרון ואולמרט יגיעו לבירור בבית המשפט כמעשה דרעי. הם הרי תמימים, וגם אם נדון אותם לחומרא, הרי שהם מנהיגים "לאומיים" שאיבדו מעט את הדרך. אז יקבלו "נו נו נו" בדו"ח ציבורי. להתעמת איתם?! חלילה, אף מילה משפטית על הבסיס הכל כך מרחיב של חוק השוחד. אף מילה. דת הקפיטליזם ומערכות לחצים שהציבור ורוב העיתונאים כנראה לא מכירים, שומרים עליהם כמו על יהודי המניח תפילין. ממן לי קמפיין ואשחרר לך קרקעות. העסק את בני במיליונים ואמכור לך עיר.

לעולם איננו יודעים מה באמת קרה, וצריך לשאול - מדוע היועץ לא מאפשר לנו לדעת? לא נדע מה קרה בעניין ברק, לא נדע מה בין נתניהו והמתנות, ומה על בראון חברון, האם היה שם דיל מסריח ולא חוקי? האם הטוען לראשות הממשלה עבר על החוק הפלילי? ומה עם העברת האדמות בסיטונות למיליונרים, מה על חלוקת מתנות לבעל מפעל מבוסס? מה עם כניסה מפוקפקת לכנסת של בנו-של, שרון ג'וניור, שחד הוא עם אסד ג'וניור, מובארק ג'וניור וחוסיין ג'וניור - שבכל המקרים היו אבותיהם חזקים מספיק והעם חלש ואומלל. ומה על כניסתה של בחורה צעירה חסרת כל ניסיון פוליטי לכנסת, דרך מרכז ליכוד של אריות ונמרים, חיות טרף, כשבכיסה רק הבטחה אחת קוסמת: כסף? לאור כל זאת, קשה שלא לתהות אם בכלל יש טעם להילחם כאשר הכל מריח רע כל כך. האם גם היועץ הרים ידיים לנוכח אווירת השחיתות המורעלת?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully