מאת תולי שרגאי
רסמיה ורור כבר לא תיסע יותר לאילת, לפחות לא בטיסה. ביום ראשון שעבר החליטה הגברת ורור, תושבת יפו, אמא לארבעה ילדים וסבתא לנכד, חברת מרכז מפלגת העבודה מזה עשרות שנים ו- מה לעשות, גם ערביה - לנסוע לאילת בפעם הראשונה בחייה כדי לבקר את בן דודה.
היא קנתה כרטיס טיסה של חברת 'ישראייר' והתייצבה בחמש בבוקר בשדה התעופה שדה דב בתל אביב. כאשר הציצו הבודקים הבטחוניים של השדה בתעודת הזהות שלה - התקלקל הנופש שלה.
"העבירו אותי לאולם אחר, שם הורידו ממני את המעיל ואת הנעליים. עמדתי יחפה בזמן שהפכו לי את התיק, בדקו את כל הבגדים ואפילו בתוך תיק האיפור. אחר כך העבירו אותי בדיקה גופנית עם המכשיר, אמרו לי שרק בגלל הקור הם לא מבקשים ממני לעבור בדיקה גופנית", מספרת ורור. "זו לא רק ההשפלה, הם מראים לך בעינים את האפליה. מכולם לקחו רק אותי". בימים אלה של פיגועים יומיומיים ורור מבינה את הצורך בבדיקות ביטחוניות, לא את מה שעומד לדעתה מעבר להן. "הם רוצים להראות לנו שאנחנו לא צריכים לחיות כאן. מה, אנחנו לא אזרחי ישראל? לא הייתי מתנגדת לבדיקה שיגרתית, כמו שעושים ליהודים, אבל לא מה שעשו לי".
אחרי האירוע הזה לא הצליחה ורור להנות מאילת, למרות מזג האוויר המצויין. את הדרך חזרה היא כבר עשתה באוטובוס. "למה לא אומרים לנו פשוט בפנים אל תעלו למטוסים? הייתי יודעת שבגלל שאני ערבייה אסור לי לעלות וחוסכת את הכסף ואת עוגמת הנפש. אולי אנחנו צריכים לבנות לעצמנו שדה תעופה נפרד?"
בעקבות הבדיקות הביטחוניות שעברה החליטה ורור להפסיק את חברותה במרכז מפלגת העבודה. "די, אני לא רוצה כלום יותר. את היחס הזה לא הרגשתי אף פעם. זה החזיר אותי 50 שנה אחורה. בגיל שלי כבר לא צריך לחשוד בי ולהתייחס אלי כמו אל טרוריסטית בסך הכל נסעתי לטייל, יש לי שם משפחה. אסור לי אחרי 30 שנה לנסוע קצת? אני צריכה להודיע לכל המדינה? בפעם הבאה שאני ארצה לנסוע רק על חמור".
מחברת ארקיע, האחראית על הבדיקות הביטחוניות בשדה נמסר בתגובה כי "צר לנו על כי הנוסעת חשה מבוכה וחוסר נוחות מהבדיקה הביטחונית. מבדיקת התלונה על ידי קב"ט מרחבי מרכז, עולה כי הבודקת הביטחונית פעלה על-פי הפרמטרים המקצועיים המחייבים אותה". וזה בדיוק העניין.
הערבים מתבקשים להקדים לטיסה, בשל בדיקות ביטחוניות
5.3.2001 / 8:48