לא סחורה

הרנסנס שחווה חיים רביבו בפנרבחצ'ה שווה טור ארוך במדור "אף על פי כן ולמרות הכל", אולם גם הוא אינו מצליח לטאטא מתחת למשטח את העובדה כי הכדורגל הישראלי עובר תקופה של התכנסות. חכמינו היו בוודאי בוחרים לכנות את התופעה בשם "שיבה למקורות", אולם את העובדה שהכדורגלן הישראלי אינו סחורה מבוקשת באירופה אי אפשר עוד להסתיר. לסחורה הזו אין קונים.

בוא ונבחן, רגע קצר, את תנובת תוצרת הארץ בחו"ל:

1. השפיץ של השפיץ, רביבו, משחק בפנרבחצ'ה, אשר גם אם שייכת לצמרת הליגה הטורקית המצויה בעלייה מתמדת, עדיין אינה נחשבת לליגה בכירה באירופה. נא לא לשכוח: עד לפני שישה שבועות הרינונים על שובו של הרביבו ל"מפעל שחר לתצוגות כדורגל" היו חזק באופנה. חיים ייבש את הספסל. אבל כל זה מאחורינו.

2. איל ברקוביץ' - הקרם דה לה קרם, "המוח", "המהנדס" או "הקוסם" – כפי שהוא מכונה בפי עצמו – חווה עונת זובור מזעזעת בגלאזגו. מרטין אונ'יל הגיע לסלטיק והצליח להסתדר (דווקא לא רע) בלי שירותיו של המוסר הטוב ביותר בחצי הכדור המערבי. (בעיני גרהאם סונס) בינתיים, הוא מצא דרך מוצא מכובדת לא להפסיד עונת כדורגל על כלום – בלקבורן רוברס, הקבוצה של כונס הנכסים הרשמי של איל ברקוביץ' בחו"ל – אותו סונס – צריכה פליימייקר, או משהו. בכל מקרה, עד לרגע כתיבת שורות אלה, בלקבורן רוברס היא עדיין קבוצת ליגה שניה באנגליה, ואיל ברקוביץ' הוא קוסם מטעם עצמו. וחבל, כי ברקו הוא באמת אחד מהכדורגלנים הכי מוכשרים בנמצא.

3. אם ברקוביץ' הוא הקוסם, עידן טל הוא שוליית הקוסם, ואולי אפילו השפן שנשלף מהכובע. לגודיסון פארק הוא הגיע על תקן שורף שטחים מקצועי, לא הרבה למעלה מזה. אין לו את הכאריזמה של אף אחד מהשניים הקודמים, גם לא את הכשרון, גם לא את התקשורת. אבל הוא משחק בפרמייר ליג, הטובה מבין שלוש הליגות של הישראלים. אברטון לא הייתה מגיעה לשום מקום, ממילא, אתו או בלעדיו, והוא מתנדנד מחוץ ולתוך ההרכב של וולטר סמית'. בכל מקרה, אלא אם כן דבר נדיר יקרה, עונה זו לא תהיה עונת הפריצה של טל לתודעה הקולקטיבית. מי יודע, אולי בדרכו השקטה והמאופקת, הוא ימשיך אל קריירה יפה בחו"ל. את כוח ההתמדה הוא כבר הוכיח שיש לו.

מדוע חיל החלוץ של הכדורגל הישראלי (אשר בימיו הטובים הגיע למספר של עשרה שחקנים שהרעידו רשתות או ייבשו ספסלים באירופה) התמעט כל-כך?

1. חוק בוסמן – זרים מזרח אירופאים זולים הם סחורה משתלמת הרבה יותר מכל נג'ואן גרייב שיש לליגה שלנו להציע.

2. מוניטין דפוק – הגיחות הקצרות, הצעקניות והמפונקות של כוכבי ליגת העל הישראלית לחו"ל, הסתיימו במחזות לא נעימים דוגמת הקדנציות החפוזות של נימני, חוסר הסבלנות של זוהר, מסעות מזרחי בניס, חבלי הקליטה של רונן חרזי (בכל מקום), געגועי אמסלם לבית וגן, ביש המזל של בנין, באדיר וגרייב, וכמובן עלילות ברקו בפרמייר ליג, לא תרמו למוניטין של הכדורגלן הישראלי באירופה.

3. חוסר סבלנות – המקום היחיד בו "הצלחה" מגיע לפני "עבודה קשה" הוא במילון. על המשפט הזה חתום פט ריילי. אנחנו נוסיף: גם מעט סבלנות עוד לא הרגה אף אחד.

4. כניסת הטייקונים הישראלי לתמונה – כשהכסף הגדול התחיל לדבר גם בכדורגל הישראלי התחוור לבעלי הקבוצות כי פשוט אין מספיק ישראלים טובים בישראל וכי הדרך למכור מנויים היא להשיב בן אובד מהנכר. כניסת הגד זאבים העמידה גם סטנדרטים חדשים של שכר בכדורגל הישראלי, כאלה שאינם נופלים מהמקובל בליגות בינוניות באירופה. ראה נימני כי ככה, והעדיף את הירוקים של לוני והמלכות בקרית שלום, על פני אימון בוקר משמים בקור הבריטי המקפיא.

5. הם לא מספיק טובים – מישהו חושב אחרת? חוץ מרוזנטל, אוחנה, רביבו וברקו (חלקית), האם מישהו הצליח להוכיח אחרת?

6. הם לא מספיק רוצים – הם גם לא מספיק רצים.

7. הדנמרק שוס – תצוגת הנפל מול דנמרק, עם ההדים הנרחבים לפרשת נערות הליווי, הציגו תמונה של כדורגל חובבני שאלמלא פיני זהבי לא היה זוכה אפילו להזדמנויות להם כן זכו מיטב בועטיו.

8. פראיירים לא מתים, הם מנהלים את קבוצת הנוער של אייאקס – אחרי פיאסקו בניון והפאדיחה של שי בירוק, אפילו היהודים מאייאקס בטח כבר הבינו שמכדורגלן ישראלי מוכשר לא תצמח הישועה. (גם לא המיליונים)

מקובל לחשוב שפנטזיות הכדורגל הישראלי לסופרסטאר אירופאי יזכו למענה מרגלי הבניון. אבל הילד עסוק מדי בהתפתלויות על הדשא, לאחר יריקות לכיוון הרגליים שלו. הוא מוכשר, נכון, אבל דרום אמריקה מלאה בכשרונות ענק עם מנטליות של נערי פנימייה. אם בניון לא יתאפס על עצמו הוא ייגלה שמילאן היא חלום של זינו, ברצלונה של שחר, היונייטד של אבא דודו, בעוד הוא עצמו קונה כרטיס לשבוע מבחנים בלסטר סיטי.

אם יניב קטן יקבל שתי עונות הרצה מאברהם גרנט, הוא יראה לכולם מה זה. תרשמו לפניכם: קטן יגיע רחוק יותר מבניון. (אם רק ייתנו לו לשחק 90 דקות)

וחוץ מזה, אתם קולטים עכשיו כמה גדול היה שפיגלר? פלה נתן לו לבעוט את הפנדלים בקוסמוס. מישהו רואה את ריבאלדו מוותר לבניון על פנדלים בברצלונה?