24

קצת מוזר לכתוב על "24" עכשיו, אחרי שההיסטריה רבתי חלפה לה ואנשים זכו לקבל את חייהם בחזרה. תופתעו לשמוע שיש לא מעט כאלה שעדיין לא טעמו מהקדרה של ג'ק באואר; הכל עניין של האופן בו אתם מתמודדים עם הצורך לסיפוק מיידי.

יש כאלה שלא עמדו בציפייה מורטת העצבים משבוע לשבוע (בקשה מוגזמת מצופים שהתרגלו לראות את הסדרה כשפרקי הזמן אליהם הם צריכים להתייחס נמדדים בשעות, דקות או שניות – כל מה שאי אפשר למדוד במחוגים נמצא מחוץ לתחום). אלו מכם שהצליחו להתאזר בסבלנות ולהעביר את אותה המתנה מייגעת כשהם מדסקסים את אירועי הפרק הקודם ומעלים תיאוריות קונספירציה כאלו או אחרות, בוודאי סבלו לא מעט משלל הפרסומות שדאגו לקטוע כל קו מחשבתי באשר הוא (מי אמר שאין מפרסמים לערוץ 10).

אבל בעולם בו האינטרנט מכתיב לא מעט אסטרטגיות לגופי תקשורת ואולפנים גדולים, גם הצופים מצאו דרכים אלטרנטיביות להתמודד עם הקריז של "24". חלקם הורידו את הסדרה דרך תוכנות שונות לשיתוף קבצים, אופציה תמוהה אלא אם איכות שידור ונוחיות לא מדברת אליכם. חלק אחר דאג להעלות את רף ההכנסות של רשת בלוקבאסטר בארץ, שלזכותה ייאמר שהיא היחידה שהרימה את הכפפה בזמן ונתנה לצרכן הישראלי את האפשרות לראות את כל הפרקים ללא המתנה ביניהם או במהלכם, אך ללא תרגום לעברית.

ועכשיו, אחרי שהעונה השנייה (מתוך שש) של סדרת הדגל של אולפני פוקס כבר משודרת בטלוויזיה (יפה עשו החבר'ה בערוץ 10 שלמדו מטעויות ומשדרים הפעם שני פרקים בשבוע), הגיע זמנה של הסדרה להפוך חלק אינטגרלי בחייהם של כל אלו שלא הצליחו להתחייב לשעות השידור בערוץ 10, או שהתקשו לעקוב אחרי מעללי הסוכן הבלונדיני ללא תרגום. "24" שוב מגיעה לדי.וי.די, וכמו שזה נראה, לא יהיו לכם הזדמנויות לראות אותה במקומות אחרים (בגלל הבעיות הכרונולוגיות שיהפכו את הסינדיקציה למשהו כמעט בלתי אפשרי).

הסדרה עצמה (בפסקה נטולת ספוילרים – אל דאגה) היא מוצר איכות של מכונת הלהיטים הנקראת טלוויזיה אמריקאית. יש בה רגעי מתח שהיו מספיקים לחמישה סרטים הוליוודיים (לא קשה בהתחשב בעובדה שכל נסיעה סתמית מנקודה א' לנקודה ב' הופכת לאירוע). אנחנו עוקבים אחר 24 שעות בחייו של ג'ק באואר (סאתרלנד), סוכן ביחידה למלחמה בטרור, המשפחה והחברים שלו. כל שנייה נספרת ומתועדת, והיציאה לפרסומות היא הזמן היחיד שלו (ושלכם) לקפוץ לקטנה לשירותים.

קאסט עשיר ואיכותי משחק תפקידים שנכתבו על ידי מיטב התסריטאים ההוליוודיים בתקציב הפקה שיכול היה לממן את חמישים השנים הבאות של הקולנוע הישראלי. מה רע? הדי.וי.די עצמו נראה טוב ומגיע בווייד סקרין שמלווה בדולבי 2 (לא ברור למה לא דולבי 5.1 או DTS, שהיו הופכים את החוויה למהנה יותר, חלק מן הפיצוצים והקרבות נשמעים לעיתים עמומים משהו).

גם תוספות הן לא משהו שהמפיצים נתנו עליו את הדעת. ממש כבדרך אגב מצורפים לדי.וי.די הסוף האלטרנטיבי (והפחות טוב של העונה הראשונה, שמדאגה לאלו שעדיין לא ראו לא נספר מהו), כמו גם קטע של דקה אחת בו מדבר קיפר סאתרלנד על העונה הראשונה (למרות שנראה שהקטע מיועד למעריצים העומדים לפני צפייה שנייה בסדרה ולא לאלו שרואים אותה בפעם הראשונה). לאלו שרכשו את הדי.וי.די בחו"ל צורפה גם חוברת עם ספוילרים ורשימת פרקים, שנחסכה מהקהל הישראלי.

הדי.וי.די הוא ללא ספק האופציה השפויה לאלו שעדיין לא ראו את "24" ורוצים לעשות סיבוב על ג'ק באואר ונינה. 16 שעות נטו (במקום 24... דא) נטולות פרסומות, אפשר להעביר אחורה וקדימה כמה שבא לכם, והכל מתורגם לשפת הקודש. אז איך אומרים אמריקקי בעברית?