מלך האריות וספר הג'ונגל 2

"דיסני", כמו שאומרים, עשו זאת שוב. והכוונה לצמד הבונבונים המצויירים שקיבלו ילדי ישראל במתנה לחג הלא נגמר של להיות ילד בישראל בימים אלה. מכל מקום, מדובר בהוצאה המחודשת, העשירה, המדוגמת, המפרגנת, המושקעת, המתוספת, המפוארת והשווה עד למאוד של "מלך האריות" גרסת די.וי.די ולהוצאה של "ספר הג'ונגל 2", אחיו הקטן, השובב והמשעשע של האהוב עליי בכל סרטי דיסני: "ספר הג'ונגל".

אבל לפני הכל, כבוד מלכים למלך סרטי הדי.וי.די לילדים: "מלך האריות". על פניו, בסך הכל הוצאה מחודשת לסרט המצליח ביותר של "דיסני" בכל הזמנים (בהנחה ש"מוצאים את נמו – מתי הדי.וי.די שלו, באמת? – עדיין לא דילג על פניו) על גבי די.וי.די. אבל בפועל, מהדורה מפנקת ברמות שקשה להעלות על הדעת והרבה מעל לסטנדרטים המקובלים. טוב, "דיסני", אתם יודעים. טוב, אחרי הכל, רובנו כבר ראינו את הסרט, צריך למצוא דרך לשכנע את הקהל לרכוש מוצר שהוא כבר מכיר.

גרסת המלכותית של "מלך האריות" כוללת שתי גרסאות של הסרט – זו המקורית ואחת חדשה, בתוספת שיר חדש – שיבצור דיגיטלי לאיכות התמונה, שדרוג שלא ייאמן לאיכות הסאונד (תלוי גם, כמובן, באיכות הרמקולים שלכם) תוספת סצינות שנחתכו בעריכה וזה כל הטנא בדיסק הראשון בלבד. הדיסק השני, הדארלינג האמיתי של כל האספנים, כולל את משחק הלהיט "ספארי מדומה" עם טימון ופומבה, שכל יצור אנוש מעל גיל 5 מסוגל לתפעל בהנאה רבה באמצעות השלט, וריאציה דיסנית על נשיונל ג'יאוגרפיק לילדים שכוללת שיטוט בספארים ברחבי העולם, היכרות עם בעלי חיים ועם צורות חיים והכל בגרפיקה מזמינה וידידותית ובדילוג אלגנטי ומהנה בין התחנות.

לאלה שאינם זוכרים, העלילה בקצרה: מופאסה, מלך האריות, נרצח על ידי אחיו תאב השילטון, סקאר ומבריח את סימבה, היורש המיועד מארץ התקווה. סימבה עובר תהליך חניכה, התבגרות ומצב רוח טוב עם שני חבריו הטובים, טימון ופומבה וכשאר הוא מתבגר, באמצעות חוכמתו של רפיקי הקוף, הוא משיב לעצמו את המלוכה, מגרש את סקאר ונושא את הלביאה הסקסית, נלה, לאישה. ילדים צופים בזה, יותר פעמים, נכון, אבל גם מבוגרים בטח ייהנו מהשנינות המוכרת של דיסני ומהאפקטים המשודרגים בגרסה האנגלית. בכל אופן, גם אם הטקטסט נשמע עד כה כמו קומוניקט שהוציא היחצ"ן, הרשו לי להתנצל: יש מקרים בהם הפינוק כל-כך גדול, עד שגם הפירגון מוכרח להיות בהתאם. היה גדול.

"ספר הג'ונגל 2" אמנם נופל מקודמו בשנינות וחוזר על עצמו בשירים, ופיתוח הדמויות של ראנג'אן ושאנטי אינו כה מעניין, אבל השילוש הקדוש: מוגלי, באלו הדוב ובאגירה הפנתר הוא עדיין הרכב מנצח ושירקאן, הנמר הרע הוא עדיין רע מאוד, שלא לדבר על קאה, הנחש בעל העיניים המהפנטות, אשר ביחד עם הפילים ושאר חיות עושים חגיגה של ממש בג'ונגל גם הפעם. הפעם, לילדים בלבד.