"אסף ניסה להתגונן וצעק לרעי: 'תעזוב אותי, אני מתחנן, אני אשלם לך, אתה הורג אותי'", כך סיפרה בעדותה צעירה בת 21, הנאשמת שרצחה לפני ארבע שנים יחד עם רעי חורב את הנער אסף שטיירמן. בית המשפט המחוזי בתל אביב ידון הבוקר בבקשה לבטל את צו איסור הפרסום על זהותה.
"ביום הרצח עישנו גראס במרפסת של הבית שלי. מישהו עבר למטה וצעק לנו משהו יהיר, כזה מרגיז, כאילו כמו רוב האנשים שהכרתי בחיים. אמרתי לרעי ולל' (עדת המדינה), 'בואו נהרוג אותו', בלי שום כוונה שזה יקרה. רעי אמר יאללה", חלקים מעדותה של הצעירה פורסמו היום לראשונה בעיתון "ידיעות אחרונות". "לא הצעתי לרצוח את מי שעבר למטה, בזעם, גם לא בצחוק, אלא בשיחה", מסבירה הנאשמת והוסיפה כי היא מאמינה שחברתה ל' חשבה שזו סתם בדיחה. "רעי אמר שיש עליו פיגיונות שהוא קנה בחנות בתל אביב. אני לקחתי פיגיון קטן, כסוף, שהבאתי מירדן. שמתי את הפיגיון על גומייה בתוך השרוול".
"שמתי יד אחת על הצוואר של אסף, אבל לא יכולתי ללחוץ"
הצעירה, שהכחישה בתחילת החקירה את מעורבותה ברצח, מסרה לאחר יום אחד וידוי מלא, בו היא מגוללת את פרטי הרצח: "ירדנו למטה, ראינו מישהו נכנס לחורשה, וניכסנו אחריו. זו חורשה שהייתי משחקת בה בתור ילדה. ראינו שם את אסף שטיירמן. רעי התיישב לידו ודיבר אתו. ופתאום רעי התחיל לבעוט בו ולדקור אותו. ל' צעקה על רעי: 'תפסיק מה אתה עושה?' אחרי כמה שניות היא הסתלקה.
"רעי צעק אלי: 'בואי תעזרי לי'. אני לא דקרתי את אסף אבל עזרתי לרעי להשתלט עליו. תפסתי את אסף ביד, או בבגד, והפרעתי לו להיאבק ברעי. משכתי את אסף למטה, תוך כדי כך רעי דקר אותו. המאבק ביניהם נמשך איזה רבע שעה. כשאסף היה על האדמה, רעי אמר לי שהוא צריך אבן. הבאתי לו אבן בגודל של בערך שתי אשכוליות. רעי תפס את האבן בשתי הידיים, וחבט בו. רעי אמר לי עוד הפעם: 'תעזרי לי', וחשבתי אולי לחנוק את אסף. שמתי יד אחת על הצוואר של אסף, אבל לא יכולתי ללחוץ. אסף חירחר, וחשבתי כמה שהנשמה שלו חזקה שהוא עוד חי בכלל. שאלתי את רעי אם הוא מת, ורעי אמר לי 'אם הוא לא מת אז אני מת'".
הצעירה סיפרה לאחר מכן כיצד חזרה הביתה על מנת להתנקות ולספק לרעי בגדים נקיים. "הקאתי שלשלתי ורעדתי כל הלילה. אני לא יכולה להתמודד עם הרצח. אני לא בן אדם רע ואני לא יודעת מה עבר עלי. אין סליחה למה שעשיתי. אם אני אשב שנה או שלושים שנה בכלא זה לא יכפר על כלום".