כלומולוגיה

לאחר חיבוטי נפש קשים וישיבות ליליות משמימות הוחלט בעת האחרונה להביא מזור לילדי ישראל הדפוקים ולהושיע אותם מבורותם המתקדמת. הפתרון של קברניטי מערכת החינוך הנו מבחן ידע בנושאי ציונות ומוסדות ישראל לנוער הישראלי, לטענת המחליטים לוקה הנוער בחסר משמעותי בכל הקשור למושגי היסוד של המדינה ומוסדותיה ועל כן יש לחנכו ולהשכילו על דרך השינון, הדיקלום והפיזמון.

מאוד סביר שאכן הנוער הישראלי דהיום אינו תבנית נוף הציונות כפי שחזו ראשוני החלוצים או הבילויי"ם, אין חולק גם על העובדה שראוי שנוער ישראלי ישאב את עושרו התרבותי והשכלתו הבסיסית גם בתחומים שאינם נמנים על מערכת הלימוד כמו מתמטיקה וספרות, אך אותם מקבלי החלטות ובכירי מערכת החינוך הלכו צעד אחד נוסף בקובעם כי העדר ידיעות ציוניות ולאומיות הנה בורות ועלבון,הנוער הנו טיפש ומעליב -בשפה עממית יותר.
מצבור ידיעותיו של אדם ובמיוחד נער או נערה צעירים כמוהו כמעיין שופע שאל תוכו ניצוקים להם תכנים מרבדים ומאסכולות שונות, אלו שיפליגו בדברים אודות א.ד גורדון ,ביאליק ,תל חי ואוסישיקין, אלו אינם בורים, אליבא דמערכת החינוך.

אבל מה בנוגע לאלו שלא יודעים מאומה אודות תאריכי הקרבות במלחמת העצמאות וגם לא מי היה הרמטכ"ל הראשון, האם נסווגם מיידית כבורים חסרי מעש? האם אין בהם שום תוכן, או שמא רק תכנים ציוניים הם מטבע עובר לסוחר בעל ערך בימים אלו? מה בנוגע לכל הידע העצום שהם צברו בקרבם במשך 15/16 שנותיהם הקצרות בתחומים שאינם מן האסופה הציונית?

קחו למשל נער סטנדרטי מכל תיכון סטנדרטי במקום מגורכם, לצטט את ז'בונטינסקי הוא לא יידע, גם לא את הצהרת בלפור אך סביר להניח שידיעותיו בתחום המחשבים והתוכנה עולה עשרות מונים על אלו של גימלאי משרד החינוך, הוא יודע מה זה הארד דיסק, אקספלורר, SMS, אי מייל וצ'אט, מעבר לכך, לא רק שהוא יודע מה כל פונקציה כזו עושה, קרוב לודאי שהוא גם משתמש בהן תדירות.

או למשל נערה חיננית מחטיבת ביניים אי שם, תשאלו אותה שאלה על פועלו של אהרון אהרונסון ותקבלו יוק, אבל מה בנוגע לשליטתה בשפה האנגלית ובניב הקטלוני עקב הצפייה בסדרות אמריקאיות בערב ובטלנובלות דוברות ספרדית אחה"צ? לא שווה כסף?

ייתכן שהדבר הנו לצערם ולמורת רוחם של הקברינטים אך העולם סביבנו השתנה והוא ממשיך להשתנות, העולם גלובלי (את המושג הזה הנוער מכיר טוב יותר מכל איש ההגנה לשעבר), המושגים, השפה, התרבות, כולם הפכו למישמש שלם של קוסמופוליטיות תרבותית ותוכנית, הנוער הוא זה שבונה את העתיד ולא איזו בחינה בהיסטוריה, אם תיערך בחינה כלל עולמית בנושאי כל אחת מהמדינות וההיסטוריה הפרטית שלה מובטח אחוז נכשלים גבוה לא רק בישראל אלא גם בצרפת, ספרד, ארה"ב ופרו.

אחוז הנכשלים איננו בגדר נחמת רבים אלא משמעותו היא כי התוכן המעצב את חייו של הנוער עבר מהרמה הלאומית אל הרמה הכלל עולמית, היום ובודאי שבשנים הבאות, יהיה זה חשוב יותר לדעת מיהו ביל גייטיס מאשר לדעת מי היה בן גוריון או רווזולט, זו אינה בורות, זהו פשוט סינון מידע. בעידן שבו המידע הוא הדבר הזמין מכל, הקיבולת הנה מוגבלת, ואם הדילמה היא האם לדאוג שנערי ונערות ישראל ישלטו בשירת דבורה או בהא לחמא עניה, מאשר במונחים כמו אינטרנט ובקאהם, עדיפה לטעמי הברירה "הנמוכה" והגלובלית על פני זו "הגבוהה" המקומית.