לא ד"ר לפילוסופיה, אפילו לא אינטיליגנטי

מי שיקפוץ בימים הקרובים לאחד מחופי הים התיכון יוכל לראות עשרות יהודים מקיימים את מנהג ה"תשליך". מרוקנים את כיסיהם, מתכוננים ליום בו יחליט האל באיזה ספר לחתום את שמם. איש אחד סביר להניח שלא תראו שם, איש שזקוק יותר מכולנו לחשבון נפש. שחייב לשבת עם עצמו, להסתכל פנימה, ולהכיר בכל העוולות שעשה השנה. בכל המקרים בהם הטיל רפש, הילך אימים על המונים ושלח אנשים להרוג ולהיהרג. כנראה ששר הביטחון, שאול מופז, לא עסוק בחשבון נפש. הוא עסוק בלהסית.

תגובתה של מערכת הביטחון ושל מופז עצמו ל"מכתב הטייסים" מעוררת שאט נפש, כמעט כמו המעשים שכנגדם יוצאים הטייסים. תגובה אוטומאטית, שהחלה מיד עם פרסום המכתב, וטענה כי הצעד הוא פוליטי, וכלה בדיון שנערך בכנסת ביום שני, בו טען שהטייסים מסייעים לארגוני הטרור.

החוצפה של האיש עוברת כל גבול. מה בהתנגדות לפשעי מלחמה מסייע לארגוני טרור, כפי שטען? מדוע התנגדות להרג חסר אבחנה של חפים מפשע הוא צעד פוליטי? האם ביתו הפוליטי של מופז, השקפת עולמו האישית, תומכים בהרג שכזה? ומה זו בכלל הטענה "פוליטיקה במסווה של מוסר"? ומדוע כל גינוי למעשים האכזריים שמבצע צה"ל בשטחים מחייב אוטומאטית גם גינוי לטרור הפלסטיני? האם מישהו באמת חושב, שאותם טייסים תומכים בטרור הפלסטיני? מופז באמת חושב שמי שמתנגד להרג חסר הבחנה מצד אחד תומך בכזה, כשהוא בא מהצד השני? אין גבול לציניות, אין גבול לדמגוגיה, אין גבול לחוצפה.

נכון, מופז אינו ד"ר לפילוסופיה ואפילו לא אינטיליגנטי, אך מהיכן שאב את ההבחנה הזו? האם השקפה פוליטית אינה נגזרת מהשקפת עולם רחבה יותר, שבה כלול גם מוסר? האם אין הדברים שלובים? התנגדות להרג חסר אבחנה היא עמדה מוסרית, שבאופן מקיווליאני קיבלה בישראל צבע פוליטי. האם אנשי ימין הם נטולי מוסר? האם הם בעד להרוג סתם כך? כולי תקווה שלא.

יהיו בשמאל שיטענו "כן". ימין זה לא מוסר. השקפה זו אינה יכולה להתקבל, כיון שגם מי שמוכן להרוג חפים מפשע ולכנות טבח שכזה "סיכול ממוקד" הוא אדם ערכי ומוסרי. ערכיו מבטאים סדר עדיפויות גזעני, שמבחין בין דם לדם, אבל אלו ערכיו. אפשר להתווכח, לנסות ולשכנע, רצוי לעשות זאת במישור הפוליטי, כיון שזו הזירה המרכזית שבה ערכים מתרגמים למדיניות.

שימוש ציני במדי צה"ל, זועק מופז. אותו מופז שהיה הרמטכ"ל הפוליטי ביותר בתולדות צה"ל. אותו רמטכ"ל שלחש לאוזנו של שרון וצעק לכל המיקרופונים שהיו בסביבה "חייבים לגרש אותו", במהלך מבצע 'חומת מגן'. כאילו שזו לא עמדה פוליטית, כאילו שבכביכול עמדה מקצועית זו לא מהולה השקפת עולם מדינית. מי הוא שילין על חייליו? מי הוא שילמדם התנהגות תקינה?

חותמי מכתב הטייסים הביאו את תחושותיהם, והודיעו כי הם מסרבים להמשיך ולקחת חלק במעשים שלא יעשו, מסרבים למלא אחר מה שהם רואים כפקודות בלתי חוקיות בעליל. במקום ששר הביטחון, שבתקופתו הרת האסון כראש המטה הכללי הוקדשה סאת אי החוקיות, עד שכחמש מאות קצינים וחיילים חתמו על 'מכתב הלוחמים', ייקח צעד אחורה ויחשוב "היכן טעיתי", הוא ממשיך לתקוף. במקום שיקיים דין ודברים עם עצמו וישאל "הכיצד אני ומפקדיי הבכירים איבדנו את סמכותנו המוסרית לתת פקודות לחיילינו? כיצד חדלו הטובים שבחיילים לסמוך על מפקדיהם ושיקול דעתם?" הוא מסית ומדיח.

צה"ל, שר הביטחון והממשלה כולה צריכים לערוך חשבון נפש. לא לאורך זמן ניתן לקיים מלחמה אכזרית כל כך, אטומה כל כך, קטלנית כל כך, משחיתה כל כך. יותר ויותר חיילי מילואים מסרבים לקחת חלק בטרוף מערכות זה. ההרהור גם מחלחל לחיילי הצבא הסדיר, שבאופן טבעי נוטים לשאול פחות שאלות, שחייהם ומחשבתם מורכבים פחות. לא לאורך זמן יכול מנהיג לקיים מלחמה, כשאין לו פיונים הסרים למרותו.