מיכה לינדנשטראוס: "מדיניות ההוצל"פ בנוגע לתשלומי חייבים בבנק הדואר תמוהה ומוזרה"

אמיר הלמר
ltpgt
מיכה לינדנשטראוס, נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה, דחה בקשה שהוגשה ע"י חייב שנפתח כנגדו תיק הוצל"פ, להכיר בתביעתו כנגד ההוצאה לפועל כתביעה יצוגית.
lt/pgt

ltpgt
הבקשה היתה להכיר כקבוצה את כל החייבים בתיקי הוצל"פ אשר ביצעו תשלומים לתיקי ההוצל"פ השונים באמצעות סניפי בנק הדואר, החל מיום 1.1.1980 ועד למועד הגשת התובענה ביום 7.10.1999. כמו כן התבקש בית המשפט לפטור את המבקש מחובת תשלום האגרה בתיק, וזאת על מנת שיתאפשר לו לנהל את התובענה כתובענה ייצוגית.
lt/pgt

ltpgt
עם זאת מתח ביהמ"ש ביקורת על "מדיניות" ההוצל"פ, לפיה ניתן "לשחוק" את כספם של חייבים המשלמים בבנק הדואר לעומת אלה המשלמים בקופת ההוצל"פ, וכינה מדיניות זו "תמוהה ומוזרה".
ltbrgt
lt/bgtנשאר חייב 220 שקל ltbgt
הסיבות להגשת הבקשה נסובו סביב פתיחת תיק בהוצל"פ כנגד המבקש, מאיר הוניגבוים, לגביית סכומי הוצאות בהם חוייב בפ"ד שניתן כנגדו. במסגרת התיק ננקטו כנגדו וכנגד ערביו הליכי עיקול.
lt/pgt

ltpgt
על מנת למנוע מימוש הנכסים המעוקלים, פנה המבקש ללשכת ההוצל"פ בתל אביב, וקיבל במקום שובר לתשלום מלוא החוב המעודכן, בסך 7,275.90 שקל, אך מאחר והיה מדובר ביום ה' אחה"צ, וקופות ההוצל"פ סגורות אחה"צ, שולם החוב באמצעות השובר במזומן למחרת בבוקר, בבנק הדואר.
lt/pgt

ltpgt
בעקבות התשלום בבנק הדואר הגיש המבקש בקשה דחופה לסגירת תיק ההוצל"פ ולביטול כל ההליכים שננקטו במסגרתו. לטענת המבקש, אף כי פרע את חובו במלואו בתיק ההוצל"פ, נדחתה בקשתו לסגירת התיק, וזאת לאחר שראש ההוצל"פ קבעה כי במועד הגשת הבקשה לסגירת התיק נותר חוב בתיק, בסך 220 שקל, המונע את סגירת התיק.
lt/pgt

ltpgt
מבירור שערך המבקש התגלה כי התשלום שביצע במזומן בבנק הדואר הוזן במחשבי ההוצל"פ כאילו בוצע רק שלושה ימים לאחר מועד ביצועו בפועל, ולפיכך נוספו ליתרת החוב בתיק ריבית והפרשי הצמדה. בקשותיו ממזכירות ההוצל"פ לתקן את העניין לא נענו, והוא נאלץ לשלם את יתרת החוב לשם סגירת התיק.
lt/pgt

ltpgt
בגין עניין זה הגיש הוניגבוים את התביעה, ובקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית, בטענה המרכזית שקיימים חיובי יתר בהוצל"פ, ושלטונות ההוצל"פ לא השיבו כספים רבים בהם חוייבו אזרחים באותם תשלומי יתר. כמו כן טען כי שלטונות ההוצל"פ ממשיכים לנקוט הליכי גבייה, גם כנגד חייבים שפרעו את החוב להוצאה לפועל במלואו.
lt/pgt

ltpgt
לטענתו, בגין סכומים אלה ששילמו החייבים ביתר, קיימת להם עילת תביעה כספית להשבה, וזאת משום שהתנהגותה של לשכת ההוצל"פ היתה התרשלות והפרת חובת הזהירות החלה עליה כלפי המבקש וחייבים אחרים. כמו כן קיימות להם עילות נוספות להשבה מכח עושק, עשיית עושר ולא במשפט, ופגיעה בזכויות הקניין של החייבים.
lt/pgt

ltpgt
המבקש טען כי גודל הקבוצה המיוצגת על ידו נע בין עשרות למאות אלפי תובעים, תוך שהוא מציין כי עפ"י חוות דעת מומחה גבתה המשיבה מן החייבים השונים בתיקי ההוצל"פ סכומים עודפים על חובם האמיתי, בסכום כולל המוערך ב-470 מליון שקל.
ltbrgt
lt/bgtהמבקש לא מיצה את זכויותיו ltbgt
המדינה טענה כי על המבקש היה לערער על ההחלטה לראש ההוצאה לפועל, כנדרש עפ"י החוק, ולפיכך לא מיצה את כל ההליכים שהיו נתונים בידו. ביהמ"ש קיבל את הטענה, וקבע כי המבקש לא מיצה את זכותו לקבל חזרה את הסכום ששילם ביתר, אף כי יכול היה לבקש זאת מראש ההוצל"פ, ואם לא היה נענה בחיוב, יכול היה לבקש לערער על ההחלטה.
lt/pgt

ltpgt
מחדל זה של המבקש, קובע ביהמ"ש, אומר "דרשני". ומאחר ומדובר בהליכי ההוצל"פ היה על המבקש למצות את הנאמר בחוק זה, לפני פניה בבקשה להכיר בתביעתו כתביעה ייצוגית. אי לכך דחה ביהמ"ש את הבקשה.
lt/pgt

ltpgt
ביהמ"ש קבע כי אין להכשיר גישה המפלה בין תשלום בשובר לבנק הדואר לבין אותו תשלום לקופת ההוצל"פ. מערכת ההוצל"פ חייבת לבצע את תפקידה בנאמנות, במדוייק, ללא משוא פנים וללא אפליה כלפי כל הצדדים, הן הזוכים והן החייבים.
lt/pgt