מדיניות כלכלית/ שרון: הממשלה לא צריכה להיות מעורבת בניהול עסקים

הארץ

מאת אסף ברגרפרוינד

בפעם השלישית מאז שנבחר לראשות הממשלה, הזמין אריאל שרון לביתו שבחוות השקמים בנגב עשרות יזמים ומנהלים מהחברות המובילות במשק; במפגש שנערך אתמול, בניגוד למפגשים הקודמים שבהם הרצה שרון את משנתו הכלכלית, ביקש שרון להקשיב לרחשי הלב של אנשי הכלכלה, לבעיות שלהם ואף לפתרונות שהם מציעים. שרון שמע ורשם במשך כשעתיים את בעיותיהם ואת הצעות הייעול שהציגו כ-25 דוברים - והתייחס לסוגיות שהעלו.

יו"ר חברת פורמולה, דני גולדשטיין, ויו"ר קרנות ההון סיכון זינוק וגיזה, זאב הולצמן, הפנו את תשומת ליבו של שרון לבעיות הבוערות של חברות ההיי-טק בישראל. הולצמן התריע בפני שרון כי אם התנאים וההטבות להשקעות חוץ בישראל לא יתחרו בשאר מדינות העולם - צפויה ירידה דרסטית בהשקעות הזרות בישראל. בנוסף, יזמים מקומיים יעדיפו להקים חברות בארצות שבהן הממשלות מציעות להם תנאי השקעה משופרים.

גולדשטיין התלונן כי הביורוקרטיה הרבה בישראל מעיקה על היזמים, וציין את בעיית התשתיות בכבישים, שגורמת להפסדים של עשרות מיליוני דולרים בשנה למשק. השניים הדגישו את הצורך ברפורמה בשיעור המס המוטל כיום על חברות ישראליות, שיושווה לשיעורי המס המוטלים במקומות אחרים בעולם.

שרון אמר כי הוא מודע לכך שההורדה בנטל המס הכרחית לעידוד ההשקעה הזרה בישראל, וכי יש לכן ליישם באופן מיידי חלקים ברפורמה במס; שרון הדגיש כי ההקלה בנטל המס היא תנאי לצמיחה.

יגאל ארליך, מנהל קרן הון הסיכון יוזמה ויו"ר איגוד קרנות ההון הסיכון בישראל, הציג בפני שרון את הקושי לגייס משקיעים זרים לקרנות הון הסיכון. לדבריו, יש לעודד משקיעים זרים על ידי מתן פטור ממס על רווחי ההון שלהם בקרנות הון הסיכון בשנתיים הקרובות - עד תום המשבר. בנוסף אמר ארליך כי לאור העובדה שכ-80% אחוז מההון המושקע בקרנות הוא זר, יש לאפשר לקרנות הפנסיה בישראל להשקיע בקרנות הון הסיכון; בדומה למצב בארה"ב.

יו"ר חברת בזק, עידו דיסנצ'יק, ומנכ"ל החברה, אילן בירן, הדגישו בפני שרון את הצורך להמשיך בהפרטת החברות הממשלתיות. שרון ביקש לדעת אם בירן חושב כי ראוי להפריט את כל החברות הממשלתיות.

בירן השיב כי אין לו צל של ספק כי יש להפריט חברות, בהן אל על, בזק והתעשיות הצבאיות - פעולה שתכניס לקופת המדינה כ-25-20 מיליארד שקל. לדבריו, לגבי תעשיות שאינן נמצאות בתחרות כגון חברת החשמל, יש לבצע הפרטה לא מלאה כפי שנעשה בבנקים בשעתו - על מנת למנוע משבר כמו בקליפורניה.

שרון השיב כי בהיותו שר השיכון בתקופת העלייה הגדולה, ספג ביקורת ציבורית נוקבת עקב ניסיונותיו לקצר הליכים במציאת פתרונות דיור לעולים החדשים. ואולם הוא סבור כי על ידי הקמת קבינט כלכלי - שהוא יעמוד בראשו, שמטרתו תהיה קידום פרויקטים כלכליים - יהיה ניתן לקדם הליכים במהירות רבה יותר.

שרון אף הדגיש כי מבחינתו "יש להפריט את כל מה שניתן להפריט, מאחר שהממשלה לא צריכה להיות מעורבת בניהול עסקים".
מנכ"ל חברת האחים עופר ויו"ר חברת צים, אודי אנג'ל, דיבר על הצורך בהשקעה בתשתיות בנמלי ישראל. עו"ד יהודה רווה דיבר אף הוא על הקושי שבפיתוח תשתיות, לאור חוקי התכנון והבנייה המנדטוריים הנהוגים בארץ. לדבריו, חוקים אלה מקשים על קידום פרויקטים ויוצרים סחבת לא רצויה המרחיקה משקיעים מחו"ל.

יואב איגרא מהבעלים של מלון הרודס באילת ויו"ר איגוד בתי המלון באילת, ביקש משרון עזרה כספית לענף התיירות, המצוי כיום במשבר קשה. הוא אמר כי הקמת קזינו בישראל יכולה לעזור בשיקום הענף.

בכל הקשור לפיתוח תשתיות אמר שרון כי לא כל פרויקט צריך להיעשות באמצעות הקצבות ממשלתיות; לדבריו, יש להעביר ליזמים פרטיים ביצוע של עבודות תשתית למדינה.

שרון הזמין למפגש קבוצה של אנשי עסקים ערבים בראשותו של ראש ארגון הקבלנים בצפון, איברהים ג'ברין. שרון דרש מאנשי העסקים הערבים לגלות יותר יוזמה בקידום הפעילות הכלכלית של המגזר הערבי בישראל. לדבריו, הוא ישמח להשתתף בכנס של אנשי עסקים ערבים בנצרת שיעודד פרויקטים במגזר הערבי בישראל, במידה שיתקיים.