תבוסה ראשונה להנהגת העבודה - המרכז יבחר בשרים

מאת לירון מרוז

מרכז מפלגת העבודה התכנס היום בסינרמה לדיון, שהפך סוער במיוחד, בשאלה האם על המפלגה להצטרף לממשלת האחדות בראשות אריאל שרון. לאחר שורה של נואמים בעד ונגד, שגררו תגובות אמוציונליות לכאן ולכאן, יצאו חברי המרכז לשלב ההכרעה. ממשלת אחדות כן או לא, נדע לקראת חצות.

ההחלטה הראשונה שהתקבלה על ידי המרכז, הייתה בסוגיית בחירת השרים. חברי המרכז הביעו חוסר אמון בהנהגת המפלגה כשהחליטו לא לקבל את רשימת השרים שהתקבלה בפורום שרי העבודה ובהמלצת ועדת החוקה וקבעו: ההכרעה תעשה על ידי החברים בכינוס נוסף של המרכז, ביום חמישי. ההצעה בראשות אפרים סנה, התקבלה ברוב של 217 קולות, מול 137 קולות נגד.

הראשון לנאום היה השר שלמה בן עמי, שאמר בתקיפות כי אם אכן תצטרף המפלגה לממשלת אחדות "זו תהיה ההצדקה האולטימטיבית לפתק הלבן". בן עמי האשים את התומכים כי הם דנים את מפלגת העבודה להתנוונות, "ולכך תהיה משמעות לאומית הרת אסון. אתם מכתירים את מרצ כאלטרנטיבה היחידה והבלעדית לממשלת שרון-גנדי. אתם מדדים על קביים לתוך ממשלה קיצונית ותהיו עלה התאנה שלה".

השר שמעון פרס שעלה לנאום מיד אחר כך, תקף בחריפות את בן עמי: "יש הבדל בין הסכם שחותמים ובין הסכם שכמעט חותמים", כרמז למשאים ומתנים עם הפלסטינים שניהל בן עמי, ולא הניבו פירות. פרס הקריא קטעים נרחבים מההסכם המתגבש עם הליכוד במטרה להוכיח כי הוא הגון וצודק ושיבח באותה הזדמנות את שרון באומרו: "הוא מדינאי שעשה דברים לא מבוטלים". פרס, חבר מפלגה ותיק, אמור היה להיבחר היום לתפקיד היו"ר הזמני של המפלגה הודיע חד משמעית כי הוא אינו מעוניין בתפקיד, אולם יסכים לקבל אותו רק אם יהיה קונצנזוס במפלגה.

המהומות בתוך האולם היו כאין וכאפס לעומת אלו שהתחוללו בחוץ, לאחר שצעירי מפלגת העבודה שביקשו להכנס, ונענו בשלילה, חסמו את הכניסה במחאה, תוך שהם צועקים: "מפלגה של צעירים, לא לעסקנים, מדינת משטרה". למקום הגיעו כוחות משטרה על מנת להשליט סדר.

שני נואמים נוספים שריכזו אליהם את רוב תשומת הלב, היו יו"ר הכנסת, אברהם בורג והשר חיים רמון. השניים, שמרו על חברות יציבה לאורך כל שנותיהם בפוליטיקה ואף היו חברים בשמיניה המפורסמת מבית מפלגת העבודה, הפכו יריבים פוליטים בחסות אהוד ברק. היום בו הודיע ברק על כוונתו לפרוש מהממשלה, היה עבור השניים יריית הזינוק במירוץ על ראשות המפלגה וראשות הממשלה.

ראשון הנואמים היה אברהם בורג, שלא חסך מילים על ההסכם המגובש עם הליכוד, אבל העדיף לחסוך מילים על חיים רמון. "לקחו לנו את הכבוד ואת הערכים. לא מציעים לנו כאן שותפות פעולה. נתנו לנו את כל המילים שבעולם, ואת כל הכלים לקחו לנו. איך אפשר לנהל ממשלה? אין פורום אחד לגאלי הפורום היחיד שיש הוא לא פורמלי, שלא מחייב את עבודת הממשלה. אנחנו לא מצטרפים לשותפות, אלא לממשלת ימין קיצונית".

יו"ר הכנסת שינה היום באופן מפתיע את דעתו בנוגע לאחדות, ובנאומו ניסה להסביר מדוע: "לא קיבלנו מנדט לקחת מהעם את התקווה ולשעבד אותה לממשלת הימין הקיצונית אני אחכה לממשלת ימין אחרת, שיוויונית". בורג אמר את דבריו למול השלטים הגדולים שנתלו באולם נוסח: "בורג ורמון הביתה, אהוד כולנו איתך, אהוד אנחנו עוד נתגעגע, סכינאים לא מנהיגים".

השר חיים רמון, אחרון הנואמים, התקבל בקריאות בוז והתקשה לדבר במשך דקות ארוכות. עשרות מתנגדים שהגיעו למקום הניפו שלטים בגנותו וצעקו: "הרסת את ההסתדרות, תהרוס את המדינה". רמון לא נשאר חייב וסינן לעברם בחיוך: "מי אתם? עוד ידעו עליכם בחקירות המשטרה".

את רוב הנאום הקדיש רמון לאהוד ברק. רמון תקף את יו"ר המפלגה היוצא ואמר: "כל אחד פה באולם יכול לספר באיזה מידת חברות נהגו בו, ואני נשבעתי שלא אומר את שמו של אהוד ברק היום. רמון פנה לחברי המרכז וסיפר שאהוד ברק פגש את ליברמן לשיחות על אחדות לאומית: "אבל למזלנו ליברמן לא רצה".

רמון חזר על רוח דבריו של שמעון פרס באומרו כי אסור למפלגת העבודה להתנשא מעל העם אלא להקשיב לו: "זה קשה כקריעת ים סוף אבל אנחנו חייבים את זה לעצמנו". רמון הבהיר פעם נוספת כי הוא אינו מתכוון לכהן כשר בממשלת שרון "אני לא אהיה בממשלה אבל אתמוך בה בכל כוחי".

רמון נשא נאום נרגש מאוד, בו הוא הזכיר כמעט כל חבר מפלגה למעט חברו אברהם בורג. בתום הנאום הוא ירד מהבמה ובצעד מפתיע ניגש לחבק את בורג.