18 חברות תקליטים בארה"ב הגישו תביעה נגד חברת שיתוף הקבצים הישראלית iMESH בטענה כי היא מפרה זכויות יוצרים. מיליוני גולשים בעולם מחליפים קבצי מוזיקה ווידאו באמצעות התוכנה שפיתחה החברה לפני מספר שנים. iMESH, שבסיסה בתל אביב, נחשבת השלישית בגודלה בתחום שיתוף הקבצים, אחרי מורפיאוס וקאזה.
"הוול סטריט ג'ורנל" פירסם כי התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי במנהטן. חברות התקליטים טוענות כי החברה משמשת כמתווכת בהפצת חומר המוגן בזכויות יוצרים. בתביעה נכתב כי "ללא הפרה זכויות יוצרים של היצירות הפופולריות ביותר, iMESH תעלם".
בחודש אוגוסט טענו בחברה הישראלית כי היא מתכננת למכור מוזיקה המוגנת בזכויות יוצרים של אמנים עצמאיים, במקביל לשירות שיתוף הקבצים. אילן אורן, מנכ"ל החברה, אמר אז כי החברה לא מתכוונת לוותר על שירות שיתוף הקבצים.
אירועי סוף השבוע הפתיעו את אורן. מנכ"ל חברת iMesh הישראלית - שמפעילה את השירות השלישי בגודלו בעולם להחלפת קבצים באינטרנט - היה סבור שהוא כבר ניצל מהמלחמה של חברות התקליטים נגד גולשי הרשת שמרבים להחליף קבצים. "הייתי בטוח שפסחו עלינו. הגעתי לוואשינגטון כדי להרצות בפני חברי סנאט על הדרך שבה ניתן להעביר את קהילת מחליפי הקבצים למודל בתשלום. שעות אחדות אחר כך קיבלתי את התביעה", סיפר.
איימש, שמטעמי מס מאוגדת כחברה אמריקאית, מקווה כעת שהתקדימים, שבהם נפסק לטובת חברות שהציעו טכנולוגיות דומות, יפעלו לטובתה ויאפשרו לה לסיים את ההליך המשפטי במהרה.
תוכנת החלפת הקבצים שפיתחה איימיש, המשמשת מיליוני גולשים, מבוססת על הטכנולוגיה שבה משתמשות גם חברות גרוקסטר, מורפיוס וקאזה. לפני כחצי שנה, בתביעת חברות התקליטים נגד גרוקסטר ומורפיוס, קבע בית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס כי לא ניתן לראות בהן אחראיות לשימוש בלתי חוקי של החלפת קבצים שנעשה באמצעות השירות שהן מציעות. בפסיקתו כתב השופט סטיבן וילסון כי הנחת המוצא של התביעה - שלפיה החברות יודעות מה מתרחש בשירות ויכולות לשלוט בכל קובץ בכל רגע - אינה מבוססת. עוד נקבע שבניגוד לשירות של נאפסטר, שהיה לו מרכז שניהל את המידע על קבצים בשירות ונוהל בידי החברה, הטכנולוגיה שבה משתמשות התוכנות להחלפת קבצים מהדור השני אינה עושה שימוש במרכז שכזה, ומכאן שאינה יכולה לשלוט במתרחש ברשת החלפת הקבצים שלה.
הפסיקה הזו השרתה ביטחון על אנשי איימש, המשתמשת באותה טכנולוגיה. "בשלב מסוים הייתי בטוח שהן הבינו שאין הבדל בינינו לגרוקסטר ומורפיוס, ומכיוון שהעניין שלהם הוכרע בבית משפט - אין טעם בתביעה", אמר אורן. "טעיתי. כנראה המשאבים הבלתי נדלים של חברות התקליטים מאפשרים להן לתבוע את כולם". הוא מדגיש שגם לאיימש אין כל דרך לשלוט על סוג התכנים המועברים באמצעות השירות שהיא מציעה.
למרות האמונה בצדקתה, בחודשים האחרונים ניסתה איימש להיפגש עם מנהלים בכירים בחברות התקליטים בניסיון להגיע איתם להסכמה בסוגיית זכויות היוצרים; כל המגעים נכשלו. אורן: "בסך הכל האינטרס שלנו ושל התעשייה דומה: שנינו מעוניינים למכור את התוכן בכסף. מכיוון שהם מסרבים לדבר אתי, הכל תקוע". ואולם מנכ"ל איימש, המודע לכך שלחברה אין המשאבים להתמודד מול סוללת עורכי הדין של חברות התקליטים, דווקא אופטימי: "אני בטוח שלתקדימים יהיה משקל בבית המשפט", אמר והוסיף כי הוא מקווה לסיום מהיר של הפרשה.
5 עובדים, חצי מיליון הורדות בשבוע אחד
חברת איימש (ראשי תיבות של Internet Meshing) הוקמה באוגוסט 1999 בידי דוד חבושה ואורי נדב, יוצאי ממר"ם (יחידת המחשוב של צה"ל). בתחילת דרכה גייסה החברה כמיליון דולר, ואולם בשנת 2000, לאחר שהתברר כי אינה מסוגלת לגייס כסף נוסף, מסיידיה פרשו. בסוף אותה שנה, לאחר עזיבת המנכ"ל, מונה אורן למחליפו ושינה את מקור ההכנסות של החברה: אלו מגיעות כיום מפרסומות המוצגות על תוכנת הלקוח. כשנשאל אם איימש - המעסיקה חמישה עובדים, כולם בישראל - היא רווחית השיב: "אנחנו מתפרנסים".
כ-60 מיליון משתמשים הורידו את התוכנת להחלפת הקבצים של איימש עד כה, ואולם רק כמה מיליוני גולשים הם משתמשים פעילים. בשבוע האחרון הורדה התוכנה יותר מחצי מיליון פעמים. משתמשים טענו בשבועות האחרונים כי הגידול בביקוש לתוכנה נובע מההגנה הטובה יחסית על פרטיות המשתמשים בה. המנכ"ל אילן אורן הכחיש.
ואמנם גם משתמשי איימש לא חמקו מתביעות חברות התקליטים, ונמנו עם 261 מורידי הקבצים שנתבעו בידי התאחדות החברות (RIAA). עם זאת, בשעה שבשאר החברות נרשמה בעקבות התביעות ירידה במספר המשתמשים, באיימיש נרשמה עלייה.