אם חשבתם שהעבודה שלכם היא הגרועה ביותר שאפשר למצוא בשוק, תחשבו פעמיים לפני שאתם מתפטרים. מגזין המדע היוקרתי, "פופולאר סיינס", מדרג בגיליונו האחרון את מקצועות המדע הנוראיים ביותר בעולם. מסתבר, שלתגליות ולמחקרים החביבים המתפרסמים כל שני וחמישי בתקשורת, קודמת לעיתים עבודת שטח שתגרום לאוספי האשפה בשכונה שלכם לחוש ברי מזל.
מבין אלף עבודות מגעילות, דוחות ובלתי נסבלות, בחרו אנשי המגזין את הקשות ביותר לביצוע. וכמו שקורה הרבה בתחום המדע, הנחות יסוד שהאמנו בהם בכל ליבנו משתנות לעיתים מקצה לקצה. אם חשבתם, לדוגמה, שאנשים שתפקידם להשגיח על מחקר של הרחת נודים סובלים מהמקצוע טעות בידכם. גם דיטו רוברט ג'ונס נהנה מאוד מעבודתו עם חיפושיות טורפות; וחוקר היתושים, הלג זילר, טוען שהיופי של יער הגשם הברזילאי עולה על כאבן של העקיצות הרבות שהוא חוטף.
נתחיל במקום הראשון. "שיפוט ריחות" הוא תפקיד נפוץ במעבדות של רפואת הפה. העובדים האומללים נדרשים לשאוף לריאותיהם ריח רע מפיות של אלו שלא נוהגים לצחצח שיניים - כדי לבחון מוצרים חדשים בתחום. אך מיקל לויט, מומחה למחלות העיכול, לקח את עבודת ההרחה צעד אחד קדימה. הוא שילם לשני מתנדבים כדי להריח נפיחות הבוקעות מפי הטבעת של מתנדבים אחרים.
בניסוי שערך התבקשו 16 מתנדבים בריאים לאכול שעועית ולהמתין. לאחר כל נפיחה, נאגר הגז בשיטה מיוחדת, והוזרק לתוך מיכל. המתנדבים המסכנים נקראו אז כדי "לנשום" את הריחות, אחד אחר השני, ולדווח עד כמה הם נוראיים. המדען המכובד לא הסתפק בריח בלבד - וביקש לבחון גם את ההרכב הכימי של הנפיחות. תגליתו היתה שהסירחון נובע ממימן גפרתי. לממצאים, כך הוא טוען, "חשיבות רבה בחקר מערכת העיכול".
ואם כבר בתוצרי העכוז עסקינן, כדאי לערוך היכרות עם 40 עובדי חברת "טקלאב", שפיתחה תרופה להקלה על שלשול. מחצית מעובדי החברה מבלים את שעותיהם בפתיחת מכלי צואה וזיהוי מדויק של תכולתן. זאת, כדי לבחון את יעילות הטיפול.
"סופרי הדגים מול מנקי השלדים"
אך מדענים, כידוע, לא עוסקים רק בחקר האדם. כחלק מתפקידם, נאלצים וטרינרים לבחון את מידת הפוריות של בעלי החיים, כדי לפתח דרכים לשיפור ההרבעה וההזרעה. בין השיטות בהן נוקטים העובדים אפשר למנות דחיפת נרתיק מלאכותי לפין של שור בוגר, או פשוט, לעזור לו בעינוג עצמי - אם לנקוט בלשון עדינה. אחד המכשירים המצויים בשימוש החוקרים שולח זרמים לאזורים התחתונים בגוף החיה, וגורם לעונג "שעולה אפילו על מה שאנחנו חווים", לפי אחד האנשים המצויים בתחום.
מתוצאות הסקר, עולה כי גם מקצועות שנחשבים "נחשקים" בקרב הציבור הרחב, עשויים להיות עגומים במציאות היום יומית. "דמינו לעצמכם מסע חוצה גבולות באוטו עם משפחתכם האהובה. עכשיו תחשבו שהוא נמשך חודשים ארוכים, בלי חלון פתוח, ובלי אפשרות לצאת משם". כך תיאר בכיר בסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, את הדרישות הפיזיות מהאסטרונאוטים. כחלק מהניסויים שערכה הסוכנות, הוכנס פעם צוות שלם ל"תא עינויים" נייח, וחבריו נאלצו למחזר ולשתות את השתן של עצמם 13 פעמים, במשך 91 הימים בהם שהו במקום.
ואם תהיתם איך השלדים שמוצגים לראווה במוזיאונים נראים כל כך בוהקים - גם כאן מדובר באיש הקטן שמבצע את העבודה השחורה. הזואולוג של אוניברסיטת ברקלי, לדוגמה, נהנה לשלוף ממגרתו האישית סטוק של חיפושיות טורפות - הזוללות להנאתן את הבשר המיותר. שיטה נוספת, מסוכנת פחות אך מסריחה לא פחות היא הרתחה. משתמשים בה במקרים בהם אפילו חרקים נרתעים מסירחון הבשר הרקוב.
ולסיום, ג'וב קייצי שיכול לעניין רבים ממחוסרי העבודה - אך לצערנו לא באקלים הארץ-ישראלי. קוראים לו "סופרי דגים" ובמהלכו תתבקשו לשבת שמונה שעות במשמרת, מחודש אפריל ועד אוקטובר. בכל פעם שעיניכם יצודו דג - תצטרכו ללחוץ על כפתור. הצרה היא, שלכל סוג של דג יש כפתור משלו. ואסור להתבלבל בין קרפיון לסלמון.